לילה טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם מתוקים הם סוג של נחמה

הגעתי הביתה ואני כאן כדי לספר לעצמי על הדרך.
לפני שנה. 30 באפריל 2023 בשעה 22:11

הייתי צריכה אותם, אבל ניתקתי כל קשר, לא הצלחתי להכיל את מה שעובר עלי ולא היה לאף אחד מהם מקום בכל הסערה ששוטפת אותי. אחת כזאת שהמים מכסים לי את הראש לקצת יותר מדי זמן ממה שאני רגילה.

אני חושבת שאני הנשלטת היחידה שתיחזקתי שלושה אדונים במקביל 👻 יש איזו מדליה בתחום?

הם ידעו שהם לא היחידים, כל אחד מילא לי צד מאוד שונה באישיות בפנטזיות, בתשוקות והצרכים הכי בסיסיים שלי.

אחד מרושע, שייצג בשבילי, את כל הרוע הטהור ולמדתי לאהוב את מה שהוא עושה לי, אחד כזה שגרם לי להשתנק, לאבד אויר, להילחם ולהפסיד. אחד כזה שחתך והצליף וסתר ועילף וקשר ודרך והטביע, אחד כזה שראה אותי כואבת בצורה הכי אינטימית.

אחד שאהב אותי ודאג וטיפל ונכנס לי עמוק לתוך הלב והנפש. אחד שגרם לי לספר לו את כל כולי, אחד שגרם לי לשתף בכל הסטיות והשריטות, האכזבות, הפנטזיות. אחד ששינה לי את כל החשיבה לגבי עצמי ומי אני בעולם הזה.

והאחרון, הוא היה ההפתעה הכי גדולה, הוא גרם לי להיות הכי אני ולימד אותי להגיע לעוצמות עונג לא הגיוניות, הוא בנה לנו עולם קסום ולימד אותי, שאין סוטה בעולם שלנו ואפשר לי לחקור, מה באמת גורם לי לגמור ולהשפריץ ולימד אותי שכשאין חוקים, אין קצה שאני לא יכולה להגיע אליו.

עזבתי אותם, קצת בסערה לנסות להתמודד עם הטלטלה העמוקה בחיים האמיתיים שלי.

יצאתי לחפש סירה קטנה שאוכל לטפס עליה ותקח אותי לחוף בטוח בו אחזור להיות אני. 

מקווה שאצליח ☺️

כותב לך - בטוח שתצליחי.
חיבוק גדול
לפני שנה
בוחר בעצמי​(שולט) - יש מי שמחכה לתרשים זרימה, תודה
לפני שנה

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י