גם מתוקים הם סוג של נחמה

מי היה מאמין שמילים רכות, עושות בך כזה טרור הוא כתב לי. התבוננתי על המילים שנחו על המסך, אלו שמשכו את החיוך שלי, טיפה מעבר למצופה בתקופה הזאת... עצמתי עיניים וגילגלתי את המחשבות המטורפות והסוטות שחלפו במוחי. 

אני כבר באמת יכולה להיות מולו הכל רציתי לכתוב, על הלב העצוב שלו.

אני רוצה לקחת את כל מה שמפחיד ומטלטל מעציב ומצמית אותו, לקמט ולכווצ׳ץ׳ ולזרוק הכי רחוק.

אני רוצה לשבת לידו במדבר שכוח אל, עם שיער פרוע, סומק על הלחיים, אחרי שהוא חדר ללב שלי, כבש כל פינה ושמע אותי לוחשת, צוחקת, מדברת, מתחננת, כואבת, שותקת, בוכה, מובכת, מגרגרת ומחייכת.

להניח את הראש שלי עליו, הוא ילטף לי את הפנים ואני אדע שהכל יהיה מעכשיו בסדר, יותר מבסדר, מושלם!