את זוכרת את מילת הביטחון שלך הוא לחש לי לתוך האוזן? כן דאדי עניתי.
נהדר, הוא אמר וקשר לי את הידיים והרגליים כך שהייתי פרושה לפניו.
הוא ליטף אותי עם שוט זנבות והצליף.
הבטחתי לעצמי ולו שאני אהיה אני באמת, אחרי שהוא שאל אותי האם אני שקטה או צועקת כשכואב לי.
אני לא יודעת, הראשון שהכאיב לי לימד אותי לשתוק ולא לזוז והאחרון לימד אותי לכאוב, לצעוק ולהלחם בו ולהפסיד.
אני לא יודעת מי אני באמת וקצת נבהלתי לתוך המשפט הזה שיצא לי.
אני רוצה שתהיי מסוגלת להגיד לי שזה לא נעים לך, את מילת הביטחון, הוא אמר לי אחרי שהוא הכיר את הנפש שלי כ"כ עמוק.
ושכבתי שם על המיטה, השוט נחת והכאיב לי אבל הלב שלי כאב יותר ועם כל הצלפה הבנתי שהלכתי לאיבוד בין הראשון האחרון וההווה, בין הכואב והעדין.
שאני לא יודעת איך אני במהות שלי אחרי שאילפו אותי להיות חפץ לסיפוק צרכים.
והדמעות החלו זולגות במין שבילים מרגיזים שנתנו ללב שלי להוציא את העצב ולהרגע.
הוא התקרב, חיבק אותי, התיר אותי, ליטף לי את הדמעות ואמר שהוא ישמור עלי.
הוא לא יעשה דבר שאני לא ארצה ושמגיע לי להיות אהובה ולהנות גם מעדינות, הוא המשיך ללטף ולגעת בי והלב שלי המשיך להרגע בין הידיים שלו.
אני אשמור עליך קטנה שלי, הוא חיבק אותי חזק בעיקר מעצמך.