שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם מתוקים הם סוג של נחמה

הגעתי הביתה ואני כאן כדי לספר לעצמי על הדרך.
לפני 4 שנים. 14 בפברואר 2020 בשעה 21:17

עומדת שם מול השעון הגדול ומחכה שהמחוגים שלו יזוזו מהר יותר. 

אני כבר לא מפחדת, השברים והסדקים שבי כבר מולאו באיזה חומר שהוא רקח שגורם לי להרגיש שלמה מאי פעם.

אני יודעת שמאחורי כל הצלפה, חניקה, קשירה, עומד קשר אוהב ומכיל ושהוא ישמור עלי וידאג לי תמיד, הרבה לפני שידאג לעצמו.

פעם חשבתי ששליטה היא להתבטל בפני מי ששולט בך ולאפשר לו להתנהג בך כחפץ למילוי צרכים. 

היום אני מבינה שזאת התמסרות, כי את כל כך בוטחת בו שהוא ידאג לך ויעשה אותך הכי מאושרת בעולם. 

ואני, אני קמה בבוקר וכל המהות שלי היא שהוא יהיה מאושר 😍


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י