שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

גם מתוקים הם סוג של נחמה

הגעתי הביתה ואני כאן כדי לספר לעצמי על הדרך.
לפני 4 שנים. 14 באפריל 2020 בשעה 22:44

הייתי צריכה את היד המנחמת שלו היום שתלטף את התחושה הזאת, שמתנחלת לה בלב.

רציתי קצת לריב איתו, לייצר איזו דרמה שתגרום לו להסתכל לי בעיניים, במבט מרגיע שיגרום לי לנוח.

רציתי לבכות מולו שכל מה שיושב עלי ומפחיד אותי, יתפוגג לכתפיים הרחבות שלו. וקצת חייכתי כשנזכרתי שהוא אמר לי פעם, שהוא רוצה את כולי, בלי שאסתיר ממנו והיה יום אחד, שהייתי חסרת אונים ומודאגת והוא נשאר איתי על הקו, עד שזלגה לי דמעה קטנה שהצליחה לשחרר את השדים. 

פעם הוא הסביר לי, במבט מלא רצינות ששולט אמיתי, יודע לתת לפרטנרית שלו את כל מה שהיא צריכה.

אני כרגע כל כך צריכה.

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י