היא ילדה אמיצה ולא בגלל מה שהיא עשתה, או כל גבעה שהיא כבשה בחיים שלה,
אלא בגלל כל הקשיים, הסדקים, המכשולים והשברים שהיא חוותה והצליחה לקום מהם, לנער את האבק ולנסות שוב.
היא לא תספר לך את טלטלות הלב ועל הקשיים, כי היא עסוקה בלחיות, מדי פעם להרים את הראש מעל המים, לקחת נשימה עמוקה ולצלול שוב למעמקים החשוכים בהם היא הייתה נתונה כל כך הרבה שנים.
היא מהסוג שאי אפשר לחדור למעטה הקשוח שהיא מייצרת, אבל כשתצליח ותבין שאתה לא צריך להציל אותה מהחיים או מעצמה, אלא פשוט להושיט לה יד, להגיד לה שאתה כאן כשהיא תצטרך ואתה רוצה להיות שם כל הזמן בשבילה.
אז, או אז היא תראה לך מי היא באמת ותאהב בצורה הכי פראית, ילדותית ותמימה כמו שרק ילדות פרא שאיבדו את הילדות יכולות.
היא תחדור לך לנשמה מבלי שתבין איך זה קרה, היא תתכרבל לך בתוך הלב ורק תרצה לשמור עליה מכל השדים והתהומות שהיא יכולה ליפול אליהם.
ואתה תרצה לקלף את השכבות שהיא כבר שנים עוטה עליה, תרצה להקשיב לכל הרעיונות שצצים לה כשהשטיח נשמט לה מתחת לרגליים.
אתה תתן לה ביטחון ויציבות והיא תאפשר לך להכניס את הלב ולחוות את השמחה, הטירוף העוצמה והיצירתיות שיש בה כשהיא מרגישה שכל השברים שבה נאספו בעדינות והודבקו ביד אומן.
אתה תתן לה להיות הכי היא, אתה תאהב את מה שאתה מגלה, אתה תאפשר לה לפחד פחות, להסתכל על הדברים קצת אחרת, להגיע למקומות שהיא מעולם לא הסכימה להביט בהם.
היא כבר לא תהיה ילדה טובה ומרצה כמו שהתרגלה. היא תהפוך להיות הילדה הרעה, החריפה, הפקחית שאי אפשר להוריד לה את החיוך האמיתי מהפנים ומהלב.
היא תאהב אותך כמו שבחיים היא לא הרגישה , ללא תנאים וללא מגננות והיא לא תפחד להיפגע כשאתה נמצא שם.
היא יודעת שאתה אוהב אותה ודואג לה ושאהבה יכולה לבוא בכל מני צורות.
והיא אוהבת את האהבה שלך ואת זה שאתה גורם לה להרגיש שאתה בית.
הבית שלה שהיא חיפשה כל כך הרבה שנים.