אני מנסה ומתנסה.
לא בטוחה שזה המקום שלי. יותר נכון, בטוחה שזה לא המקום שלי.
אני לא שולטת, גם לא ממש נשלטת - תלוי את מי שואלים.
מה אני עושה פה? באתי בעקבות חבר. יותר נכון, חשבתי שהוא חבר, אבל לומדים מהחיים כל החיים.
הבלוג - זה כי אני מהרהרת (לפעמים יותר מידי) ואולי תגובות יעזרו לי להבין, לעשות סדר במחשבות.
חשוב מאוד - אני לא מחפשת. רק כותבת.
כתבתי את הפוסט הזה לפני כחודש ולא התחשק לי לפרסם. חזרתי אליו עכשיו.
צריכה, רוצה, חייבת:
1. למצוא מקום אחר לכתוב בו.
חייבת מקום אחר. יש לי כל כך הרבה לכתוב ואני מסננת כי לא מתאים ויחד עם זאת כותבת כאן כל כך הרבה שלא מתאים או מעניין אף אחד.
עכשיו - טרם נמצא המקום. רעיונות הצעות יתקבלו בברכה.
2. למצוא יעד קרוב וזול לכריסטמס.
חייבת לברוח קצת. חייבת חופש. חייבת את הקור הזה. את היין החם. את הקישוטים. את הנוף האחר. את השפה האחרת.
עכשיו - יאייייי הטיסות נרכשו. נותר רק להמתין לרגע שיגיע.
3. להפסיק להיות ״בנאדם״. איך עושים את זה?
חייבת לנצל ימי מחלה שלי עד סוף השנה וכואב לי הלב לעשות את זה. הנה סיבה לאישור מחלה ;-)
עכשיו - כמה שאפשר לחדש לעצמי בחודש. לחיי ימי המחלה המומצאים.
4. רוצה לקפוץ לבר באזור שלי שנראה מגניב. אולי רק לצעירים אבל לא כ׳פת לי. בתנאי שלא אלך לבד. מי בא?
הבעיה העיקרית שקודם אני צריכה להזכר בשם שלו ובמיקומו. חיפשתי בגוגל ובמפות ונאדה.
עכשיו - נתקלתי בשמו. בשבוע הבא יהיה פתוח. מקווה שבאמת אלך כמו שאני מדמיינת ומתכננת בראש.
5. להפסיק מיידית לארח את שני החברים המתוקים והאהובים עלי. יודעת איך לעשות זאת אך מתמהמהת.
חברים מתוקים שכאלה. מכורה אליהם. אבל גם יכולה בלעדיהם. בן & ג׳ריס.
עכשיו - עד מתי דבלין, סמורס ונטפליקס? ולמה לעזאזל צ׳רי גרסיה עבר לבית הקברות של הטעמים?
6. מתחשק לי לעבור דירה. זה יקרה. מתישהו. בקרוב או פחות.
יש משהו קודם שצריך להסתיים ואז…
עכשיו - משהו אחד הסתיים בהצלחה נהדרת שלי. משהו שני קצת נדחה. מחזיקה לי אצבעות.
7. הגבעטרון מגיעים לישוב הסמוך אלי. בא לי ככ ללכת להופעה. מי בא?
זה הכי זקן שלי עד כה. אני אוהבת אותם. את ההרמוניה הקולית שלהם. את ההסחפות בשירה איתם. עם כל חבריי חברותיי ובני משפחתי אני בודדה באהבתי אליהם. אז כנראה לא אלך.
