לפני חודש. 16 באוגוסט 2024 בשעה 23:46
לילה ללא שינה
בינתיים בתוך המוח שלי …
1. לא אכפת לי לא לישון, מחר שבת, אין לי שום תוכנית מיוחדת. פתחתי את הבריח בדלת, אם הילדים יבואו ואשן שיוכלו להיכנס להעיר אותי ולא לצלצל בדלת.
2. אולי אקום ואסתכל קצת בטלויזיה. יש סדרה שהתחלתי. אולי היא תרדים אותי? אין לי חשק לצאת מהמיטה. בנוסף, אם היא תרדים אותי אז היא כנראה לא מעניינת אותי. אז למה לטרוח?
3. קר לי עם המזגן. חם לי בלעדיו. משחקת עם הטמפרטורה וחוזר חלילה. עם שמיכה. בלי שמיכה. פותחת חלון, סוגרת חלון.
4. אם הייתי חכמה יותר בעבר, הייתי יכולה לחיות עכשיו בשקט ובנחת מבלי לדאוג מסיום עבודתי בגילי המופלג.
5. למה הכלב הזה נובח בלילה? הוא רחוק ממני אבל בשקט שבחוץ שומעים אותו בבירור.
6. חבל שהספר לא לידי. הייתי מסיימת אותו עכשיו. אבל אין לי חשק לצאת מהמיטה להביא אותו.
7. אני כבר אחרי זה… גמרתי, הכל טוב, ועדיין לא מצליחה להירדם. זה כנראה היה צריך להיות סעיף מס׳ 1 אבל אין לי חשק לשנות את הסדר עכשיו.
8. אי אפשר לכבות את המוח? שיפסיק לחשוב. מספיק כבר. המוח שלי נראה כמו סבתא סורגת. ככה הוא נראה לי כרגע בדמיון.
9. אם היה קצת יותר מאוחר, קצת יותר לקראת בוקר, כנראה הייתי יוצאת לרוץ. עכשיו קצת מפחיד אותי וגם, איך לא, לא בא לי לצאת מהמיטה.
10. פעם פעם פעם חזרתי בשעה כזו אולי מאוחרת יותר ממסיבה. האיש דאז שלא רצה לבוא למסיבה, אבל עאלק אישר ואיפשר לי ללכת אליה, העז לקרוא לי אז מופקרת או מילה דומה, כבר לא זוכרת. מנסה לשכוח את הפגיעה.
11. אולי זה כי אני לא מעשנת? מה הקשר? יואווו זה כבר 150 ימים. איזה אלופה אני. באמת.
12. איכס. יש לי צרבת. אני חושבת. איך היינו חוזרים בעבר מבילויים דרך מאפייה קטנה ביפו בת-ים והיינו קונים בייגלס ואם אני לא טועה אז גם סופגניות. רק המחשבה על זה עשתה לי צרבת עכשיו.
13. אלך לעשות פיפי. אביא את הספר והמשקפיים. אציץ בטלויזיה. 13 זה מספר מזל. נראה מה יקרה.
