מנסה ומתנסה

טריילר רץ אחרי טריילר.

לא מתוך כוונה. 

ראיתי סרט (אדמה משוגעת) סרט קשה ועצוב. 

הטריילרים התחילו ולא עצרתי. 

קמתי להכין קפה. 

עניתי לווטסאפ.

שוטטתי בבלוגים.

הגבתי.

לייקקתי בלב סגול.

הטריילרים המשיכו לרוץ.  

מפעם לפעם משהו בהם משך את תשומת ליבי, בעיקר שפה או מוסיקה. בודאי לא תוכן כי לא הסתכלתי.

קיצר, הכל נראה לי שווה לצפייה.

כשאני מחפשת מה לראות, התכנים לפעמים משעממים אותי ואני אפילו לא מתפתה לראות טריילר.

עכשיו כשזה הפוך,

בא לי איזה חצי שנה של צפייה. רצופה.

אבל אז יכאב לי התחת מלשבת כל כך הרבה זמן.

אז לא.

אבל כן. אבל קצת פחות זמן. ופחות רציף. 

שוב אחד הפוסטים המיותרים.

או לא.