בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מנסה ומתנסה

אני מנסה ומתנסה.
לא בטוחה שזה המקום שלי. יותר נכון, בטוחה שזה לא המקום שלי.
אני לא שולטת, גם לא ממש נשלטת - תלוי את מי שואלים.
מה אני עושה פה? באתי בעקבות חבר. יותר נכון, חשבתי שהוא חבר, אבל לומדים מהחיים כל החיים.
הבלוג - זה כי אני מהרהרת (לפעמים יותר מידי) ואולי תגובות יעזרו לי להבין, לעשות סדר במחשבות.
חשוב מאוד - אני לא מחפשת. רק כותבת.


© כל הזכויות שמורות ©
לפני חודש. 27 בספטמבר 2024 בשעה 14:09

מה החארטה הזו של גברים? 

לבלות שעות של דייט בכיף. שיחה, צחוק, היכרות. 

להמשיך גם הלאה לעוד כמה שעות של כייף.  

ואז… 

הרגשתי שהתמונה ששמת לא אותנטית. 

שהיה אי אמון. 

בחייאת??!!?!!??!!

אם אני שקרנית. 

אם התמונה לא אמיתית. 

מה עשית איתי משהו כמו 7 שעות? 

כל כך סבלת. 

מסכן. 

רחמנות.

 

אשכרה כשהזין עומד השכל בתחת. 

אבל אם הזין עמד אז המציאות לא היתה גרועה. כלומר התמונה הלא אותנטית עאלק לא באמת השפיעה לרעה.

ואפשר להתפלסף על זה בלי סוף. 

כנראה שאינני מבינה בפיזיולוגיה. 

בדיוק כפי שאינני מבינה בפוטושופ וריטושים כאלה ואחרים. אני זאת אני. לא מתביישת באף גרם ובאף קמט שזכיתי ביושרה במהלך חיי.

וואיי וואיי לקרוא לי שקרנית, לא אמינה, זה מעבר לכל מה שאני יכולה להכיל ולסבול.  

אני לא כועסת. אני נגעלת.  

בקרוב גם כנראה אהיה מיואשת. 

 

שאל אותי מישהו האם א׳ שלי לא מעכב אותי ממציאת הזוגיות שהייתי רוצה. 

אז לא. 

כי א׳ אוהב ודואג ושומר ומעריך ועוד ועוד…

אז עדיף א׳ ביד (או בין הרגליים) מאשר חרטוטים וחרטטנים שישארו כנראה עם הז׳ ביד.

 

היה אחר שטען שא׳ הוא בכלל המצאה שלי.  

כפי שכתבתי כמה שורות קודם, שקרנית אני לא.

כמה שאני מקווה שהוא קורא את השורות הללו ומבין למה הלכתי.   


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י