שעתיים של קפה אולי שלוש. לא ספרתי את הזמן ולא את הקפה.
הייתה שיחה קולחת ונעימה. על הא ועל דא.
ואז באגביות, נגיעה.
נגיעה של יד ביד. ככה בכאילו, בכדרך אגב. לא עשיתי עניין. חייכתי.
המשכנו לטייל ולדבר והתיישבנו על ספסל בשדירה.
הרגליים נצמדו והידיים קצת יותר מנפגשו.
והמבטים נכרכו זה בזה.
הנשיקה עמדה באוויר אבל לא קרתה.
חתכתי את המתח הזה שבאוויר.
סע אחריי, אמרתי.
בקבוק יין אדום שווה עם שני גביעי זכוכית יפהפיים יצאו איתנו למרפסת.
הבית שקט. הבנין שקט. השכונה שקטה.
הוא מזג יין לגביעים, נקשנו לחיים, הסתכלנו בעיניים ולגמנו.
יין אדום משכר אותי בלגימות ספורות.
כוסית ועוד כוסית.
אני שיכורה בנעימים.
אנחנו מדברים וצוחקים.
מתנשקים ומחייכים.
מתלטפים ומתנשקים.
בואי תראי לי איפה את ישנה…
תפסתי את ידו כשהוא התרומם וקירבתי אותו אליי.
ישבתי על הכורסא במרפסת. הוא עמד והחל להתקרב אליי.
פתחתי לו את הרוכסן במכנסיים, הוא עזר עם החגורה.
הזין התפרץ החוצה.
שובב… אתה בלי תחתונים…
צוחקים צוחקים, הכנסתי את הזין לפה שלי.
הראש שלו נזרק לאחור, שמעתי המהומים לא ברורים.
מה? דבר ברור. לחשתי לו.
בואי לחדר שינה, הוא חזר על עצמו.
לא לא לא אני רוצה אותך פה.
במרפסת. מול כל העולם. באויר הצח והנעים. ממילא כולם כבר ישנים.
הזין שלו בפה שלי.
הוא לא במצב שיכול להתמודד.
ככה אני אוהבת.
כשהזין בפה שלי, אני בעצם כל יכולה.
מצצתי את הזין היפה שלו. כן כן הוא יפה. מעוצב. חזק.
מצצתי בתאווה, השמעתי קולות מציצה מעורבבים עם רוק, הרגשתי שהווריד שלו עומד להתפוצץ.
המשכתי למצוץ וללקק עוד.
הרטבתי אותו עם הרוק בפה.
נישקתי את הכיפה המשורטטת.
ליקקתי את הטיפה שיצאה לה.
הוא החל לרעוד.
שמעתי את נשימותיו מתגברות.
אחד הרגעים היותר מחרמנים שיש.
ואז די.
עד כאן.
אתה לא גומר.
עכשיו אני.