שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

Strike dear mistress, and cure my heart

לפני 7 חודשים. 30 במרץ 2024 בשעה 22:28

תהיי רעה

תהיי ביצ'ית

תהיי צינית

תהיי קצרה

תהדפי אותי

אל תיספרי אותי

תגרמי לי לא לחשוב על שום דבר אחר חוץ ממתי אשמע ממך שוב

שהודעה חזרה ממך בטלפון תגרום לי לחזור לנשום

תחזיקי אותי עומד על האצבעות ועם הלשון בחוץ בצפייה

תייסרי אותי בהיעלמויות שלך ולא רק בהצלפות שלך

השוט שלך, גם אם בעבודת יד בהזמנה אישית, באמת  שלא עושה עלי רושם אם כל זה לא שם

 

 

יש כאלה. פגשתי כמה מפה.

יש פה גם אחת כזו שיותר מיוחדת מכולן כי היא גם יותר יפה וחכמה מכולן. ולא היה לה שוט.

אז זה גורם לי לשמור על אופטימיות שזה יכול לקרות שוב

 

 

 

 

 

 

לפני שנתיים. 16 בספטמבר 2022 בשעה 21:12

הבטחתי לך שיגיע סמס השתפכות אחרי המסיבה, אבל זה ארוך מדי אז אני כותב את הפוסט הזה במקום. סליחה שלקח לי הרבה זמן לסדר את המחשבות והדברים.

הסתמסנו ביום המסיבה וידעתי שתהיי שם אבל לא תארתי לעצמי שככה הערב הזה יהיה.

אני לא יכול להעביר את כל התחושות והמחשבות מאותו ערב, מה אני הרגשתי ומה גרמת לי להרגיש ומה אני חושב עליך. אז אני סתם אכתוב כמה נקודות שזכורות לי.

- איך שראיתי אותך ואמרתי לך שלום ונתתי לך חיבוק ונשיקה נתת לי בירכיה לביצים. ככה ישר בלי להגיד לפני, בלי לשאול אם בכלל בא לי לשחק (כמובן שהיה בא), בלי לשאול אם זה גבול ככה יישר היי שלום ובום קיפלת אותי עם ברך לביצים.

- קשרת לי את העיניים במסיבה והצלפת בי. זה בכלל לא מובן מאליו. אני אפילו לא הייתי במקום להתנגד או לפחד או לחשוש פשוט נתתי לך לעשות איתי מה שאת רוצה. וזה היה מדהים ותודה לך כלכך שנתת לי את החוויה הזו.

- אפרת לי בפה בחצר בחוץ. אני עדין בהלם מזה שאפילו אין לי מה לכתוב על זה..........

- זוכר שהיה רגע שניסתי לנשק לך את התחת (מעל החצאית!) ולא נתת לי. ובאותו רגע לא הבנתי למה את מעיפה אותי... חשבתי לעצמי מה היא לא נהנהת מזה? אבל עכשיו אני מבין שאני לא יכול לעשות מה שאני רוצה ושאני צריך לבקש קודם כל רשות. ושכנראה יש  דברים שהם כנראה פשוט מחוץ לתחום בשבילי אולי מסיבה מסוימת...

- נתת לי להסתובב בחצר מחזיק את התיק שלך בעיני זה היה משפיל כמעט כמו ההצלפות וששפכת עלי מים מול כולם. שתדעי שאפילו משהי שאני מכיר ראתה אותי ואחכ כתבה לי שהחזקתי את התיק בצורה יפה ביותר... :(

- אולי הדבר שאני הכי זוכר אבל זה שהלכנו לאוטו וכרעתי על הברכיים להוריד לך את הנעליים שתחליפי לכפכפים לפני הנסיעה, ואז חברה שלך בדיוק עברה והלכת להגיד לה שלום ואמרת לי להשאר ככה. שמעתי אותה צוחקת עלי 'מה איתו הוא נשאר להתפלל?' למרות שהיא יודעת בדיוק מי זו חברה שלה ולמה אני נשאר ככה ומחכה על הברכיים. אבל לא היה אכפת לי שאתן צוחקת עלי, אמרת לי לחכות ולא לזוז וזה מה שעשיתי.

- והדבר האחרון זו ההזדמנות להתנצל.קנאתי ממש באותו רגע  שאני על הברכיים מנשק לך את כפות הרגליים ותוך כדי את מדברת עם מישהו אחר באותו זמן... אז רציתי את תשומת הלב שלך ונשכתי אותך ברגל... זה לא יקרה שוב.

 

זה סתם דברים שאני זוכר (וכנראה גם לא אשכח) אבל זה רק משחקים, התחושה של השייכות  וחוסר האונים (בטח שמת לב שלא הצלחתי לדבר) זה הדברים שאני הכי אזכור.  את פשוט מדהימה.

הורדת אותי מ100 ל0 בשניה וחצי

מהרגע שנפגשנו או מהרגע שהברך שלך פגשה את הביצים שלי ליתר דיוק, כל מה שחשבתי זה רק איך לרצות אותך כדי שבסוף תהיי גאה בי ותרצי לשמוע ממני שוב...

את מכשפה מדהימה סקסית ובלתי נשכחת.............

לפני שנתיים. 19 באפריל 2022 בשעה 5:22

לפני שנתיים. 19 בינואר 2022 בשעה 7:05

אז בעצם מה שאני כותב פה זו מטלה שנתנה לי המלכה. למעשה, זו מטלה שניה כי הראשונה לא הייתה מספיק טובה עבורה ונשלחתי לכתוב מחדש. על מה המטלה? לכתוב על המלכה כמובן.

אז ככה, קודם כל אני חייב להגיד תודה למלכה כי איך שהכרנו חליתי בקורונה והיא ברוב טובה וסבלנותה הסכימה לחכות. וכל זמן הבידוד שהייתי בבית המשכנו לדבר והיא הייתה זמינה לענות לי(בזמן שלה כמובן) אז קודם כל אני רוצה להגיד לה תודה על הסבלנות.

אחרי שהבראתי הגיע היום המיוחל וקבענו להפגש. המלכה, שמתברר מרגע לרגע שהיא יותר ויותר מדהימה, הסכימה להגשים לי פנטזיה ולהפגש שאני בכיסוי עיניים. אף פעם לא עשיתי דבר כזה אבל לא פחדתי ולא חששתי. סמכתי על המלכה. התקופה שדברנו לפני נתנה לי את התחושה שאפשר לסמוך עליה והיא יודעת מה טוב לי ואיך "לטפל" בי.

הגעתי וקיבלתי הוראה להכנס ישר על 4 עם הראש מושפל לרצפה. כמובן שצייתתי, שהמלכה הגיעה וכסתה לי את העיניים מבלי שאראה אותה הספקתי עוד להציץ בכף הרגל הקטנה והיפה שלה וישר  חפשתי רק לנשק לה את הרגליים בעיוורון מוחלט. מיד אחרי זה הגיע הקולר.

התחושה שיש משהי אחראית שמובילה אותי בקולר, ועוד בכיסוי עיניים, הייתה מדהימה. התחושה שאני נותן את עצמי למשהי שאני לא מכיר ולא רואה רק חזקה את ההרגשה אצלי כי אני בידיים טובות. ידיים שאולי יכאיבו לי אבל לא יפגעו בי.

לאט לאט הערב התפתח המחשבות שהיו לי לפני רק קיבלו עוד ועוד חיזוקים. המלכה הייתה כלכך נעימה, ומתחשבת, ושחבקתי אותה זה היה מדהים, הריח שלה היה נפלא והקול שלה יפיפה אבל לא באתי לארוחה רומנטית. הסטירות לא הגיעו אחרי הרבה זמן. והצחוק וההשפלות הגיעו גם כן אחכ. אבל לא היה אכפת לי. ידעתי שהמלכה יודעת מה היא עושה. היא לא צוחקת עלי סתם. היא אולי צוחקת ומחקה אותי גם להנאתה, אבל התחלתי להבין שיש מטרה מאחורי זה. אולי אפשר לקרוא לזה לשבור אותי אבל אני מעדיף להשתמש במילה לעצב אותי.

וכן זה כאב וצבט והשפיל אבל סמכתי עליה. היא יודעת מה היא עושה. כנראה שגם המלכה הייתה מרוצה ממני כי בשלב מסוים היא הרשתה לי לעלות על המיטה ופשוט התיישבה לי על הפנים. הרגע הזה הגיע סוףסוף ויכולתי לטעום אותה. והיא כלכך טעימה......

הרגשתי זכות ענקית שהיא נותנת לי בכלל לרדת לה וללקק אותה. זה לא היה מובן מאליו וגם כל הקשר הזה לא. הרי בטוח שיש לה המון מחזרים פה באתר ובטוח גם בחוץ, והנה אני עשרה ימים בבית, בכלל לא מנוסה וגם וכחן לא קטן והיא לא מוותרת עלי וסבלנית ומקבלת אותי.

רק בגלל זה כל כך התאמצי והשקעתי ורק רציתי שהיא תהנה מהלשון. והיה לי כל כך כיף ללקק אותה, לנשק לה את הרגליים, לעבור עם הלשון שלי על הגוף ורק להתענג מהגוף המדהים שלה. הטעם הריח והמגע. אפילו הייתי קצת שובב והתנפלתי עם הלשון שלי על התחת שלה. הייתי מעדיף להשתמש במילה אחרת אבל היא לא מרשה ולא אוהבת. אז אני אגיד רק שיש לה תחת מושלם.

החוויה הייתה מדהימה. לא רק הפנטזיה של להיות בכיסוי עיניים. יכול להיות שעם משהי אחרת זה לא היה עובד. החוויה הייתה מדהימה רק כי הייתה בצד שני. זה לא היה אותו דבר בלעדיה. אני רק מתחרט שלא הצלחתי לספוג מספיק כאב ממנה. מבטיח לך שפעם באה אשתדל יותר!

לפני 4 שנים. 30 ביוני 2020 בשעה 16:33

כי אחרי תקופה ארוכה שהייתי כותב לה ומחכה ימים עד שהיא תקרא ותגיב לי, וגם אז לרוב זה היה בקושי סמיילי, התחושה הלא נעימה שאני מציק לה והיא בכלל לא רוצה לראות אותי שוב רק התגברה והתגברה, מלווה בתחושה שאכזבתי אותה .שאני לא מספיק טוב לה כי במעט פעמים שהיא כן רצתה לפגוש אותי תמיד לא יכולתי.

אבל אז היא שלחה לי הודעה ואמרה שאני יכול לבוא.

יש לה את הטעם הכי טוב במוסיקה בעולם אז בהתחלה ישבנו ודברנו ושמענו מוסיקה שזה גם כיף מאוד. היא אפילו נתנה לי לחפור לה על איזה ספר שאני קורא עכשיו.

ושהגיע הרגע שהתאים לה היא תפסה אותי מהחולצה גררה אותי לחדר שינה נשכבה על המיטה ומפה כבר ידעתי מה אני צריך לעשות.

היה ברור לי שיותר משאני יורד לה כלום לא יהיה, אבל הרגע שהיא תפסה אותי לא נתנה לי לקרב את הלשון גם שהתאמצתי וכבר הרגשתי שאני מוציא לשון כמו זיקית החוצה, עדין היא שמרה אותה במרחקה 2 ממ מאיפה שרצתי שהיא תהיה. וזה היה שווה הכל.

אחר כך במעלית בדרך למטה, פעם ראשונה באור אחרי שעות בחושך, הסתכלתי במראה ושמתי לב כי חצי מהחולצה השחורה שלי רטובה.

למחרת בבוקר הבחנתי בשני דברים. הראשון הוא שהחולצה שלי למרות שהתביישה כבר עדין הריחה מריח ההשפרצות שלה עלי.

והדבר השני שהצוואר שלי נתפס מכל הזויות הבלתי אפשרויות שהייתי מונח בין הרגליים שלה.

 

סוףסוף פוסט של הרגשה טובה ולא של מחשבות וכאב.

לפני 4 שנים. 28 ביוני 2020 בשעה 17:41

לפני 4 שנים. 20 במאי 2020 בשעה 22:18

מה זה אומר טיפול בשתיקה.

 

וזה כואב.

 

ואני אפילו לא יודע אם זה מכוון או שזה פשוט מה שמצפה לי בהמשך הדרך וצריך לקבל את זה כעובדה מוגמרת. הלוואי והייתי יודע...

אני גם די בטוח שהיא לא תקרא את זה, אבל אם את קוראת אז אני יודע שתהני מהשיר. אחרי הכל הפוסט הזה נכתב ומוקדש לך.

 

ובכלל השורה אחרונה בפזמון של השיר נראה לי מסכמת מה שכולנו בסופו של דבר רוצים

(ולמרות האיכות הגרועה הדגש הוא על ההופעה הראשונה בארץ)

 

 

 

לפני 4 שנים. 9 באפריל 2020 בשעה 20:28

איפשהוא מתישהו בתוך כל העוצר/סגר/הסגר הופיעה לה נקודת אור.

משהי פה באתר,  שאני בטוח שמקבלת הרבה פניות על בסיס יומיומי ומספיק להסתכל בתמונה או שתיים שלה להבין את זה.

אותה אחת חזרה להודעה שלי.

שלי.

ומכיוון ואנחנו בדברי ימי קורונה ספר א' ולהפגש או משהו דומה לא אפשרי, חשבתי איך אני אוכל בכל זאת להרשים אותה.

אז אני מקווה שתקראי את הפוסט הזה,

ותדעי שבתוך כל החושך הזה של מגיפה שמרחיקה אנשים אחד מהשני, ההודעה ממך היא כרגע נקודת אור :)

 

 

 

לפני 4 שנים. 26 במרץ 2020 בשעה 22:30

אני רץ כבר שנים. אני אוהב לרוץ. גם לכושר וגם לשחרור הנפשי.

 

אבל שמתי לב שיותר כיף לצאת לריצה שיש לך בשביל מי לרוץ

לפני 4 שנים. 17 במרץ 2020 בשעה 18:44

הכרנו במסיבה. אני חושב שאני יכול להגיד שהיה קליק די מיידי ואחרי קצת זמן מצאנו את עצמנו בפינה של המועדון.

ואז חטפתי פעם ראשונה בחיים.

זה כאב וזה היה כיף וכל פעם שהרמתי את המבט והיא הורידה לי אותו שוב לרצפה זה רק היה עוד יותר טוב ומעצים.

היא החליטה שקבלתי מספיק ישבנו קצת התחבקנו ונפרדנו, הייתי בעננים.

למחרת קמתי בבוקר עם משהו שלא היה ראיתי על עצמי אף פעם. סימן כחול וגדול על התחת.

אני חושב שאפשר לתאר את ההרגשה שחוויתי כגאווה. כמובן שישר רציתי לכתוב לה ולהשוויץ והיא דרשה לראות אותו.

במהלך היום חשבתי לעצמי, רגע ומה אם אני אכיר עכשיו במשהי במהלך השבוע? משהי ונילית. מהטינדר או אולי במקרה באיזה בר.

איך אני אסביר לה את זה? שנפלתי על המדרגות? זה עובד בכלל התרוץ הזה?

 

אבל אז חשבתי לעצמי, למה אני בכלל חושב על זה.למה שאני בכלל ארצה להכיר עכשיו משהי חדשה.

יש משהי אתמול שאמרה כבר שאני שלה וגם השאירה לי סימן להבהיר את זה, אז למה אני צריך עכשיו עוד אחת...