ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

רכוש שלו

הכל שייך לאדון
לפני 3 שנים. 26 בדצמבר 2020 בשעה 19:56

אתמול הגעתי אליך וידעתי שיש לי הרבה על מה להענש.
הגעתי ב14:00 שאתה אמור להגיע רק ב18:00.
בינתיים ניקיתי וסידרתי את הבית כמו שפחה טובה.
שנכנסת לבית הלב שלי התחיל לפעום והתחלתי להרטיב, רק מלשמוע את הידית נפתחת.
אמרת לכלבה לגשת לארון ולהביא מוט שיש עליו לולאות כדי לקשור את הידיים והרגליים.
וככה קשרת אותי על 4 הבאת את השוט שהכי מכאיב והתחלת להצליף בי עוד ועוד.
ציווית עליי להיות עם מצח על הרצפה ולא לזוז, והשתדלתי כל כך לבצע את הפקודה שלך.
גם שהמצח שלי על הרצפה הרגשתי איך הגוף שלי מתחיל לשנות צבעים,
מאדום לכחול ושטפי דם.
אחחח אדוני כמה אני אוהבת את הסימנים האלה.
כמה אני אוהבת להרגיש כאילו שהגוף שלי הוא בד הציור שלך.
אחרי שגם ככה אני רטובה התחלת להכניס לי אצבעות בהדרגה, אחרי מעט זמן אני מרגישה שכל היד שלך בתוכי אתה מסובב ומשחק איתה.
ואני נוזלת אדוני.
שאלתי אותך אם אפשר לגמור ואמרת לי
" את זוכרת שפעם קודמת גמרת בלי אישור"
ולא היית צריך להמשיך את המשפט וידעתי שהולך להיות ערב קשוח מאוד שאני חייבת לשלוט בחרמנות שלי,
אבל איך אפשר?!?!?
נכנסנו לחדר אחרי הרבה זמן של הצלפות ועם זאת גם רטיבות.
הייתי על המיטה משכת אותי מהשיער וסובבת אותי על הבטן.
התחלת לזיין אותי בתחת ואני גונחת בלי הפסקה,
ועדיין אסור לכלבה שלך לגמור!!
זה היה כל כך קשה אדוני. 
בתחילת הקשר שלנו בכלל לא נהנתי שמזיינים אותי בתחת אבל עכשיו, ווואוו אדוני עכשיו, הכלבה מטונפת שלך לא יכולה לשלוט בעצמה ברגע שהזין של האדון שלה נכנס אליה.
אחרי זה זיינת אותי בתנוחה שונה, והיא כאבה לי והרגשתי שהתחת שלי נפתח עוד ועוד.
ראיתי כמה התנוחה הזאת עושה לך את זה,
ראיתי על הפרצוף שלך איך שהתענגת ורק רציתי להמשיך לבצע את התפקיד שלי ולספק את אדוני.

תודה אדוני

מתמסרת במילים​(נשלטת) - ומתי הגיעו החיבוק והנשיקה? הם חשובים כמו הכאב ואפילו יותר. למה עליהם את לא כותבת?
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י