ערב טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

כותבת אותי ,

כותבת אותי שולחת את המילים שלי משחררת אותן והן הופכות עצמאיות , אולי הן ימצאו אותך אולי אתה דרכן תמצא אותי . לא מתכננת כלום לא מבטיחה מאומה אתה שם ?
בין לבין מתמסרת לאישה המתאימה
לפני שנה. יום שני, 14 באפריל 2025 בשעה 0:55

עוברת עליהן והכול צף

נזכרת איך הייתי כולי בתוך הרגע עד שלא שמתי לב

אני שלרוב נמנעת מכל הזדמנות צילום נותרת רגועה נינוחה ואז יחד איתך מגלה את כוחה של תמונה לשמר את הרגע וכל מה שהתקיים בו

אתה שלאורך השנים היו לי אינסוף תמונות שלך ייצרת לנו תמונות של ביחד

 

באחת אנחנו צמודים ורק אנחנו יודעים איזה שיר התנגן ברקע

באחרת אתה תופס את שנינו כשאתה מכין ארוחת ערב ואני לידך במטבח שלי שבו היתה לנו זירה משל עצמה

עוד אחת בבוקר כשאתה שניה לפני שאתה יוצא לעבודה ואני גונבת עוד קצת מהריח שלך

 

ועכשיו … בפיד שלי שוב תמונות שלך לבד …

אחרי ששוב זה נגמר

אתה מתעד לי רגעים עם חברים, במדבר, בסלון שלך, ואני מחזירה לך תמונה שלי מהסלון שלי כשאני יושבת במקום שהכי אהבת

תמונה טיל כתבת לי …

ורציתי שוב תמונה משותפת

 

אל תעשי את הטעות הזו אומרים לי.. סיימתם

ואני לא יכולה להפסיק להרגיש

ששווה לי לטעות אם אתה הטעות 

לפני שנה. יום שבת, 5 באפריל 2025 בשעה 14:20

לזו שהתכתבתי איתה כאן

מחבקת אותך

 

שמה כאן את הטקסט הזה יבין מי שיבין

 

עכשיו את יודעת.
היו סימנים אצלו תמיד - את לא מופתעת.
התאווה הזו אל קו האופק אל כביש מהיר
תמיד היה לו משהו להסתיר.
את יודעת.

מכונית נעצרת. הוא לא ישאל לאן.
הוא חוזר אל הדרך. ואת תחנה בזמן.

עכשיו את יודעת.
שאין זו אחרת מלבדך את עוד שומעת.
את הלילות שלא מצא מקום וידו קפוצה.
שוב אותו חלום - איש ללא מוצא.
את יודעת.

מכונית נעצרת...

עכשיו את נזכרת.
סיפר סיפורים על מסעות - את מקשרת.
איך בערה בו אש - הדלת אז כבר הייתה פתוחה.
ולבו יוצא וידו שלוחה -
את נזכרת.

 

 

 

 

לפני שנה. יום שבת, 29 במרץ 2025 בשעה 14:39

 

ואולי אני שבורה 

זמנית

אבל שבורה

ואולי אני אמצא לי מישהו שלא ייבהל ויצליח להיות בזמן שאני מעבדת את הכול

בלי להבטיח הבטחות ובלי להסביר כלום

 

ובעיקר בלי לצפות לכלום

וכל זה ממקום של חוזק וביטחון עצמי, מתוך ידיעה שהוא שווה ולא חסר צרכים משל עצמו שבינתיים לא יהיו המרכז

אחד כזה שיצליח לזהות נוכח כל הרכבת הרים הרגשית שלי את כל מה שאני משוועת להעניק ולקבל 

רק לא עכשיו

עכשיו זה אני !

 

הדמות שלו תהיה מסיבית ורחבה, היא תהיה רבת שנים (מתנצלת בפני הצעירים שבכם) וניסיון בדחיית סיפוקים מתוך הידיעה שכל דבר בעיתו

והוא יהיה פנוי חופשי ורעב

 

לא יהיו תירוצים והיעלמויות, ומאידך גם לא אינטנסיביות חונקת מה שיצריך חיבור וסנכרון

בא לי להתגעגע ואז לקבל את מה שאני צריכה

למרות שאני מוגזמת 

 

אני אחרי סופ"ש של אוננות לא נגמרת, פורקן אחרי פורקן

והסיטואציות שעברו לי בראש לא נעצרות 

אני לא מצליחה לווסת את הגירוי הפיזי

ואיכשהו אני מדייקת את הצורך ללאט וארוך בהקשבה ובהשקעה

 

לא יודעת איפה אני מתחילה והפנטזיה נגמרת

 

 

 

 

 

 

לפני שנה. יום שלישי, 25 במרץ 2025 בשעה 5:56

אט אט

את את

זו היתה התובנה הראשונה אחרי הפגישה האחרונה שלנו

 

תובנה מספר 2

 

כל אחד מהמושגים האלו יכול לעמוד בפני עצמו ואין לי תובנות שלא נאמרו או נכתבו כאן על ידי כל כך הרבה גברים ונשים

אני לא יודעת לשאת כאב פיזי

לעיתים מתפתה

ומוותרת

עוד אחת מהתובנות שפגשו בי אחרי שהוא עמד במילה שלו ובא

היא שלדעתו גם אם ארצה באמת לחוות כאב זה יבוא מתוך הרצון לקבל את הדבר שאני רוצה ממנו

ומתוך זה

הוא לא רוצה

 

זה מעסיק אותי למרות שעוד מעט זה שבועיים מאז שהוא היה אצלי

ואני מצליחה להבין כמה התאכזבתי שלא הזדיינו

 

היה מגע

היתה תשוקה (לפחות מצידי)

זה לא כזה מוזר אחרי הכול אני נמשכת אליו ברמות חזקות

לא יזמתי מאומה כי הבנתי שזה יהיה לא הוגן

אבל רציתי

 

הרבה שואלים אותי כאן בשיחות ובהודעות אם אני נשלטת ואני תמיד מרגישה שאני לא

זה אחרת בהקשר שלו

כשהוא נכנס לחיי לפני כל כך הרבה שנים הוא חשף עבורי מקום שכפי הנראה היה קיים בי ולא ידעתי

 

היה לנו קשר שנמשך הרבה שנים לסירוגין

ותמיד הרגיש לי שהוא רוצה ויודע בדיוק מה אני רוצה

ואז לא נותן לי

פיתחתי תאוריה לא מבוססת שאולי שהכאב שנגרם לי דרך זה מייצר לו- עונג

אולי אפילו בלי שהוא יודע

 

אבל אני לא כאן לנתח אותו

אני כאן מאחר ואני מתחילה לחשוב שאני משחזרת סוג של עונג דרך הכאב של לא לקבל את מה שאני כל כך רוצה

זה נשמע סיזיפי

אני אולי לא מנוסה בלספוג כאב פיזי אבל...

הכאב של לא לקבל מה שאני כל כך רוצה הוא כל כך עוצמתי בנפש עד שהוא מייצר כאב פיזי ברמות שלא דומות לשום דבר

 

האם הדרך שלי לחוות עונג היא דרך לא לקבל את מה שאני רוצה ???

 

מה זה אומר?

שלנצח אשחזר את העונג שלי דרך כאב?

או שאולי אני זקוקה לכאב ורק צריכה ללמוד לחבק אותו- את הכאב

 

אני כותבת כאן ומקווה שהוא יקרא

זו לא הזמנה לחוות כאב מאף אחד אחר רק כדי להיות ברורה

 

אם אתה קורא את זה, אני לא יודעת מה זה אומר

כשאתה לא איתי אני מדמיינת איך אתה מלווה אותי בתהליך הזה

השנים הארוכות בהן למדתי כל פעם עוד משהו עליך ועל דמותך מדגישות לי עד כמה אתה עם יכולת וסובלנות וסבלנות

וכמעט תמיד כל מה ששיקפת לי עלי היה גם אם במרחק הזמן מדויק

 

כתבתי לך לפני שנים מכתב שבו שיקפתי לך מחשבות ותהיות לגבי איך ירגיש לי לכאוב ממך, מולך, איתך

 

ביטלת את זה מבלי להסס וטענת בדיוק כמו שטענת כאן אצלי בסלון שזו דרך שלי לקבל משהו אחר עבור עצמי

שאני רוצה ממך

אני אולי דמות מוגזמת, דרמטית, ואתה צודק שאני מגיעה מתוך הצורך שלי

השאלה האם הצרכים שלי יכולים לפגוש את שלך

נכון, זה יהיה כרוך בלמידה שלי את עצמי

פעם אחת כבר גילית בי מקום שלא הכרתי

אולי באותו המקום יש בי מעבר אולי אני יכולה למתוח את הקצה שלי 

 

אני באמת מאמינה שנכנסת לחיי לא במקריות

 

וזה לא כדי לכנות אותך אדוני או לציית אני ממילא לא מורגלת בזה (אין לך מושג כמה קשה לי להוציא את המילים האלו מפי)

פשוט מתקיימת בי תחושת שייכות לא מוסברת מולך

וזה תמיד מייצר בי שקט

לא משנה מה עשיתי או ניסיתי השקט הזה שאני צריכה הוא חמקמק

 

אני כמעט לא חשה גירוי עמוק פיזי באינטראקציה פיזית זה תמיד חזק יותר כשזה מתחולל בתוך הנשמה שלי

והפעמים הבודדות שאני באובדן חושי פנימי עמוק תמיד היו כשאתה היית שם

 

אני לא יודעת איך לנהל שיחה כזו מולך ובפחדנות אני כותבת כאן

אמרת שאתה חזק כדי לעצור את זה מולי מאחר ואתה לא רוצה את זה אם אני אעשה את זה כדי לממש צורך שהוא לא הצורך האמיתי שלך

הכי אני חוששת שתבאר את זה כמניפולציה

 

פעם ראשונה שאני לא זקוקה למניפולציה

 

אני מייחלת לחוש שחרור מתוך התמסרות במהות

זה מפחיד אותי ממש, ואז אני נזכרת בשקט שמתפשט בי מולך

אתה לא צריך להגיד מאומה זה מי שאתה שצועק את זה דרך השקט שלך

זה כמו סם

שזורם בגופי

ובמקרה שלי זה מתרחש למולך

 

באוטופיה הייתי מוזמנת על ידך למסע הזה בלי לדעת מה יקרה בהסכמה לשחרר שליטה על התהליך

ולבטוח בך

בלי לצאת בהצהרות בלי לדעת אם אצלח את זה

למחוק את כל מה שאני חושבת שאני יודעת בהקשר שלי ושלך

ולסמוך עליך שאתה תדע להביא אותי לנקודה שבה יתרחש הקתרזיס הזה

זה אולי לא יצליח לי, אולי אני לא בנויה לזה

אבל מה אם כן ??????

 

כתבתי כבר בעבר שיצא לי עקום מולך

התנצלתי 

מה אם אני יכולה לתת לך את מה שאתה רוצה וצריך תוך כדי שאני אגשים את מה שאני כל כך הודפת

 

מה אם אני אקבל את מה שאני רוצה וצריכה ובמקביל תתרחש ביננו סינרגיה של צרכים 

אמרת לי שאתה לא חוזר אחורה

 

אולי נתחיל מהתחלה

 

אתה תוביל

תלמד אותי

בדיוק כמו אז לפני שנים

ואז

העונג מהכאב יהיה לא בלא לקבל את מה שאני רוצה

אלא 

הדבר עצמו

כי כמו בדלתות מסתובבות אני אגיע בדיוק לאותו מקום

רק שהפעם זה יהיה דרך הדלת הראשית

ואז

יגיע השקט שלי

ואזכה לשייכות שבה אצליח לספק את השקט שלך

 

תן לי בבקשה סימן

עוצמות שכאלו שאני חשה למולך הן בחזקת נס

מבט העיניים שלך

הריח שלך

המגע שלך

הם כלום לעומת מה שארגיש כשאוכל לספק את השקט שלך

 

 

לפני שנה. יום שני, 17 במרץ 2025 בשעה 6:58

תמיד מאז ומעולם עמדת במילים שלך

ובאת

להיות

עבורי

טמנת  בי שקט

לימדת אותי

שוב !

 

ואני אצמח מזה

תובנה ראשונה מצורפת ;

לפני שנה. יום שלישי, 11 במרץ 2025 בשעה 4:08

אולי זה בוטה מידי אבל באותה מידה זה חייב להיאמר

זיונים וזיינים טובים יש למכביר

טוב נו אולי לא למכביר אבל יש

 

ואני הבנתי שאצלי הוודאות היא משהו שמוכרח להתקיים

מייחלת לתשוקה

לכמיהה

לגעגוע

לחיזור

ממנו אלי וממני אליו

זה חייב להיות דו סיטרי

 

נפלתי בזה בעבר BIG TIME

סביר להניח ששם זה לנצח יתקיים

שם הכוונה מול השניים שלעולם תהיה בי הכמיהה אליהם

זה שאני מזמנת לחיי יידע לתת לי את הודאות

שהכול יהיה בסדר

גם מה שלא בסדר

יהיה בסדר

 

להתהלך בעולם החוסר וודאות זה turn off

לפחות עבורי

לא משנה כמה ברקים ורעמים יתחוללו כשייפגש גוף בגוף בלי הודאות זה לא יעבוד 

זה לא מרגיש לי ויתור או פספוס זה מרגיש לי מדויק 

בלילה בלילה כשאני נוגעת ומגיעה למחוזות עונג עילאיים אני מדמיינת זין שפועם בי וכולו ודאות אחת גדולה

וכשזה יתממש

זה יהיה הכי קרוב לאושר

 

 

 

 

 

לפני שנה. יום רביעי, 26 בפברואר 2025 בשעה 10:44

לומדת איך ללבוש את הכאב כאילו היה בגד שנבחר מתוך שאר הרגשות

שתלויים אצלה בארון

מתקשטת במגע האחרון שלו

שהיא עדיין מרגישה בכל מקום בו ליטפו אותה ידיו

התמונה שלו כשהוא לצידה במיטה שחרוטה עמוק בראשה

הריח שנשאר על המצעים שהיא לא החליפה

 

למי שמביט מהצד היא מצטיירת כזקופה

מיומנות על שהיא רכשה  עם כל סיבוב מחדש

והלב שלה 

הוא אוהב וכואב בו זמנית

ואף אחד לא יודע

 

הוא יודע !

לא שמגיעה לו הנחה

כי מה זה עוזר לו כשאני בוכה

 

 

 

 

לפני שנה. יום ראשון, 16 בפברואר 2025 בשעה 3:17

לראות מישהו שאת רוצה ברמות שאת משתנקת

שהעור שלך מעקצץ ממשב רוח 24/7

שהלב שלך כואב אבל לא כמשל אלא באמת את ממש מרגישה את שריר הלב נמתח עד לכדי להתפקע

כשאת מקיאה תוך כדי שאת בוכה

כשמישהו שואל אותך ברמזור - לצומת אלוף שדה זה ימינה ? ואת לא רואה אותו מרוב דמעות ומבינה שזה ממש מסוכן להמשיך לנהוג ככה

 

ועדיין

 

כל זה מתגמד כשאת רואה את זה שאת כמהה אליו

חווה את אותם הדברים

לאחרת

 

כאב כזה

אני לא יודעת להכיל

 

כמה הוא חזק ואיתן בעמדתו למולי

 

ואז לקבל לפרצוף תמונת מראה 

כשהוא חווה את אותו הדבר 

אבל הפוך

 

כואב לי בעצמות

 

ולא הזמן לא יכהה את הכאב הזה

ולא אני לא חזקה

ולא אין בי נחמה

 

לגלות כמה אהבה יש בו כמה הוא רוצה

 

אבל לא אותי

ואז 

 

לתת לו ללכת, להיות זו שיוזמת

לארוז לו את הבגדים, את המטען תוך כדי שהוא מכין לנו ארוחת ערב

להישאב לזרועות שלו כשהוא מגיח מאחורי לצלילי שיר ששנינו אוהבים ולרקוד צמוד צמוד ומצלם אותנו לעוד סרטון קצר שיוותר כמו מצבה 

 

לוותר על המפגשים בהם אני באוטופיה חלומית כמו מהלכת על עננים

להיוותר כשאני מביטה בכרית שלידי במיטה ולנסות לשמור על דמותו שהולכת ומתפוגגת מהזיכרון

אחרי עוד לילה יחד

 

זה 

כאב

 

ועוד לא אמרתי כלום על השיר שנשלח אלי לילה אחרי

מה זה עוזר לי לבקש ממך סליחה

מה זה עוזר לי כשאת בוכה

 

לא שמגיע לי שתעשי לי הנחה

הטעות היא שלי

ואת בוכה

 

אין מלבדך שום אדם שאוכל בו לבטוח

ואני דווקא בך מעולם לא רציתי לפגוע

ניסית לעודד אותי

לא היית צריכה

מה זה עוזר לי אם את בוכה

 

זה כאב

 

 

לפני שנה. יום שבת, 15 בפברואר 2025 בשעה 16:18

זה תמיד בחזקת פלא

כשהרצוי פוגש את המצוי

כשהמצוי הוא הרצוי

 

זה שימציא את הסנכרון......

דבר אחד אני יודעת

הוא (היה )הנס שלי

לפני שנה. יום חמישי, 13 בפברואר 2025 בשעה 2:45

זה נכתב אליך

כן אליך

אמרת שאתה קורא אותי

גם אני קוראת אותך ואתה מלא בתובנות ורגש ויכולת הכלה לא נגמרת

 

יצא לי פח

בהקשר שלך

בסיבות להקלה בעונש אגיד שכל אחד יכול לטעות

והיו המון שנים שיכולות להעיד עד כמה כל נים ונים בי היו במקום הנכון

 

דיברנו אתמול רק כי ביקשתי

אתה לא היית חייב

וכן מרגע שענית ושמעתי את הקול שלך האוויר נכנס יותר בקלות

 

אתה יותר מכולם יודע

זה שרציתי יותר מהכול

זה היה אצלי בידיים

ולא יכולתי לעשות עם זה כלום !

 

למה שאני ארצה לעזור לך שאלת

עניתי לך הכי בכנות

למה את חושבת שמגיע לך הרמת את רמת הקושי

וגם על זה עניתי לך בכנות

 

שמעתי כמה אתה כועס, פגוע, אולי עד לרמה שכל מה שאגיד לא ירצה אותך

לרצות אותך אף פעם לא היה דבר קל

זה לא הפריע לי ההיפך זה גרם לי לרצות יותר

 

בהקשר שלי ושלך

הבנתי שאין בי את מה שאתה צריך

זה לא אומר שמעולם לא חדלתי לרצות ולנסות

 

אמרת שכל אחד אחר יכול לעזור לי - טעית

ואתה אף פעם לא טועה

 

אני לא כאן לתרץ, או לכתוב משהו שישכנע

 

אני בהתרפסות מלא על מלא

 

אתה חזק ממני תמיד היית, גם בתוך כל החולשות האנושיות שלך

ואני?

אני שבורה

 

אז אם אתה באמת קורא אותי דע לך שלפעמים

אם אתה רואה מישהו שבור

באמת שבור

פשוט תהיה בשבילו

בשבילי

 

לא כי מגיע לי - אולי אתה צודק ולא מגיע לי

 

אתה בצד שיכול וזו סיבה מספיק לגיטימית ואני יודעת איזה אדם אתה

יאמר לזכותך שביותר מהזדמנות אחת היית כשהייתי בנמוך

הכי נמוך

לא נבהלת

באת

 

אתה יודע מה קרה

אתה יודע מה הפיל אותי

אתה מכיר את הסימפטומים טוב ממני כי אתה מכיר אותי ואתה יודע איך המנגנון שלי מתוזמן ופועל

 

 

בבקשה אל תהיה צודק

 

אני שבורה

אל תתן לי לחכות כי אולי לא אחזיק מעמד

והשיעור שאתה חושב שמגיע לי אולי לא באמת יעשה את שלו שוב...

אני מודה

ואני בוחרת להתרפס כאן אל מול כל מי שיקרא

 

פשוט תהיה ותשב לידי ותתן לי להניח את הראש להרגיש את הנשימות לשמוע את הקול שלך

אתה לא צריך לתקן אותי

זה יתרחש לבד כמו אבקת קסמים שאתה מפזר בהילה שלך

 

כי אם אתה רואה אדם שבור

פשוט תהיה לידו

לידי

 

חמישי היום,

ומרגע שאחזור מכל מה שאני חייבת לעשות היום לא אפסיק לקוות

שתעבור את סף דלתי

זה לא יוריד לעולם ממי שאתה ולא ישנה את הטעות שעשיתי

גם אם לא מגיע לי

 

אני עומדת לצאת אל היום שלי עד שיגיע הערב

ועד אז, אולי אתיפייף, אעמיד פנים בחוצות 

ואמשיך לחכות

 

בבקשה

תבוא