אין יותר לא החלטית ממני
בדיוק כשאני מגיעה לכלל החלטה מדוייקת חד משמעית חד ערכית לא מתפשרת
(בפעם המי יודע כמה)
פעולה איזוטרית לא מתוכננת חסרת משמעות ובלתי קשורה אלי של:
וואטס אפ בסגנון : הי
ואאטס אפ אחרי העלמות של חודשיים שכאשר אני נכנסת אליו אני מגלה שם : הודעה שנמחקה
טלפון אחרי חצות לפעמים גם נושק ל01:00 לפנות בוקר כשאי אפשר לפספס שהוא בסטלה של החיים
שיר שמזכיר לי משהו - יכול להיות אגב זיכרון עם נרטיב מכאיב
מזכירה לכם שאני אחרי החלטה של : די !
אבל אז משהו מתרחש בין הרגלים
אפשר לפספס את זה או להתעלם אבל זה שם
כמו דמות שחיה בי שצועקת בלי קול :
אבל אני רוצה
אני רוצה
אני רוצה
כמו ילד שמשתטח בקניון כי לא מסכימים לו לאיזה גחמה בדמות משהו שמורכב מחד סוכר
הדגדגן תובע את זכותו להתבטא
זה לא רצוני, לא נשלט, לא ניתן לריסון
ואז האיבר הקטן הזה (והמשמעותי) מבטל את ההחלטה ואת האסטרטגיה ואני הופכת לאינפנטילית לכל דבר וענין
זאת שיושבת בתת המודע שלי מנסה להשתלט על השיח
אני ששולטת בתודעה אומרת לה במיידי - מה את מתערבת סתמי !!
ואופס חזרתי ללופ
לאחרונה חוץ מתובנה כעס, מודעות ייאוש בושה, ראייה קצת אחרת שמתגנבת בצעדים קטנים מתרחש נס גלוי
מזדחל לעברי תאריך עם משמעות
אחד כזה שיש לו לגיטימציה לייצר תקשורת מצידי בגישת ה: אל תתחשבני, יש תאריכים שיש להם משמעות ושמים את החשבונות בצד
תהיי את ה"בסדר"
זו מהתת מודע מזהירה: מניפולציה עצמית מתרחשת ברגעים אלו ממש
ואני בתגובה סוגרת רגליים מכווצת דרוכה שעוד רגע עוד שניה שוב הדגדגן יגיב ויחליט
אבל אז אני חשה תגובה במקום אחר
בבטן
גם בתחתונה, גם קרוב לבית החזה
שאם אני צריכה לדייק הייתי אומרת שזה מזכיר קצת בחילה
יש כאן כאלו שיקראו את זה ויבינו ישר
הרוב לא
אני בדרך....
כנראה אל עצמי
ההבנה הזו שהתגובה הלא נשלטת עברה מהדגדגן לבטן
הבחילה שמתלווה
חיכיתי לך
ועכשיו מתחולל מאבק
ואני רק רוצה להכריז כמו חיים יבין - מהפך !
יש לי קצת יותר משבועיים
והתאריך יגיע
על מי אתם מהמרים?
דגדגן
בטן