סיפורים שנגעו בי ונגעתי בהם

אני אוהב אותך. את יודעת את זה. שומעת את זה ממני לא מעט.

אמרת שגם את אוהבת אותי. כמה פעמים, למרות שקשה לך לחזור על זה.

זה בסדר, אני לא צריך את האמירה הזו, רק את האהבה עצמה.

אני יודע שברגעים קשים את משתבללת. נעלמת. לא עונה ולא מגיבה יותר.

מתמודדת עם המציאות כמו הלביאה שאת יודעת להיות.

ואני יודע שבסוף היום לבד לך וקשה לך. 

ועדיין את לא מדברת איתי, לא מבקשת את התמיכה, אפילו לא מסרבת לה אלא פשוט מנותקת לחלוטין.

ושוב, זה ממש בסדר.

זו מי שאת. היית כזו גם לפני שהתאהבתי בך.

באמת שאין לי טענות. אני רוצה שיהיה לך טוב, ואם ככה טוב לך אז זה הדבר הנכון לעשות.

אני מתגעגע.

החיים עצובים יותר בלעדייך.

זה הכל.