המנוי מתנה נגמר סופסוף אתמול ופסקו ההודעות המזהירות האימתניות האדומות על בואו של הקץ ופסק הפעמון ופסקו הטרדות ממיני אנשים הפונים אל אלו בעלי מנוי. אז תודה לזה שקנה לי מתנה (החלופה הוירטואלית הסוטה לדרינק) אבל באמת שנעים ככה ונקי לי בעין.
ומזג האויר מתאים עצמו. והכל ערפילי ונעלמו האנשים האחרים, אלו אשר מהווים במציאות עצמה הודעות אדומות וסגולות ובלתי רצויות. ולא רואים מטר קדימה ולא את ההרים ולא את השדות המוריקים. ויש בלב הַמְתָּנָה לרגע שאחרי הערפל בו מתגלים הרים מושלגים מושלמים ואגמי גשם קטנים בינות למטעים.
ואני יושבת כך בחצר בקור אירופי כמעט והבל פי מתרגם לענן קטן היוצא ממנו אחרי כל לגימה של קפה. מטפטף עלי גשם ולוחש לי לחישות "אל תברחי לי עכשיו, אל תכנסי, את לא עשויה מסוכר" ואני נשארת איתו בחוץ ונותנת לו ולרוח הקרה להזכיר לי שאני חיה.
חבל שאינני מעשנת, מלבד הסרטן והסירחון זה תמיד נראה מתאים לקור ערפילי.
💜
במקום לעשן אני אצרוך את אריתה הבוקר. היא יותר בריאה לי.
