תת הכרה נפתחת כמו מניפה

כשאת לבד וכל העצב שלך נפרש לפנייך כמו נוף מתצפית
כשזה שהצחיק אותך, הלך כי הבין שאת צוחקת ובוכה אבל לא מסוגלת להרגיש
כשהוא שנישא לך פעם מזמן טרם שב הביתה והבוקר כבר ממוקם עמוק בשמיים הבהירים
אבל השמיים שלך מעוננים
כשאת נזכרת בחבר האהוב הטוב שהיה לך פעם ובריח הטוב שלו כשחיבק אותך חזק וליטף את שיערך ואמר שהכל יהיה בסדר והאמנת לו
אבל כלום לא היה בסדר
והוא הלך מְחָיַיִךְ והשאיר לך חור עמוק בבטן
כשאת רוצה לחייך אבל מתגעגעת וזה מרגיש כמו רגש אמיתי
כשאת מוצפת ומבינה למה עדיף לשוב אל מאחורי החומות
ושוב
לא להרגיש כלום

💜