אם יש משהו שאני שונאת אלה שירים שהפכו לרומנטיים, דביקים, כמעט המנונים, ומה בסוף? מדובר בשיר שנכתב על ידי דוּשבאג על דרכי הדוּשבגיות שלו בנשים וכן מה לעשות שזה הו כה רומנטי אבל בסוף בין השורות אתה סתם מנוול.
דוגמא מצויינת לזה jealous guy מעניין אם הדוּשבאג כתב את זה אחרי או במהלך סוף השבוע האבוד שלו. מגלגלת עיניים בטירוף פה.
וכאילו כל זה לא מעצבן אותי מספיק אז ספוטיפיי חשב שלגיטימי להצמיד מיד אחריו את "האהבה שלי היא לא האהבה שלו". לא אין לי מילים כאן על יונתן גפן.
בחיי שהיה יותר קל בסבנטיז ובאייטיז כשלכם היה מותר להטריד (כן תתפלאו מחוץ לכלוב זה כבר פחות מקובל כל ההטרדות המיניות האלה) ולנו מותר היה לא להקשיב למילים, להתמקד בלחן ולא להקיא בפה.
ברור שעכשיו אני צריכה פה שיר של אישה חזקה אבל הלב שלי קצת קרוע בימים האחרונים (זה מורגש פה באגרסיות?) אז זה הכי קורע שיש בשבילי.
הולכת לבכות קצת 💜
