תת הכרה נפתחת כמו מניפה

אני מנסה להסיט מחשבות רדודות.

האם השיער שלי היום הוא אייטיז או סבנטיז?

חייבים כבר להוציא לי את המספריים מהיד, אני תכף אגרום פה אסון למחלפות החיטה שלי.

מחשבות רדודות הן כמו קנדי קראש, את לא מודה, את רוצה שיחשבו שאת וירג׳יניה וולף, אבל רוב הזמן את קנדי, או אפילו טטריס. איזו בושה. 

 אני רוצה להרגיש עומק, אבל רוב הזמן אני טובעת בתוך ביצה רדודה, בכל זאת אישה נמוכה.

אני רדודה במים רדודים.

אפשר לשים עליך ראש? אפשר לשמוע מילים גסות באוזן תוך כדי? אפשר שתתכווץ לי הבטן כשזה יקרה? שאוכל למלא את החזה שלך בדמעות? אולי לא.

אולי אני רק רדודה במים רדודים.

חוזרת לשחות.