תת הכרה נפתחת כמו מניפה

לאחרונה יש בלאגן, הרבה בלאגן בבית.

כל הנפשות סוערות, בוכות, כל פעם בוכה מישהו או מישהי אחרת. כל אחד מסיבותיו.

גם אני בוכה.

ואז לרגע ממש לכמה דקות דברים גם יודעים להסתדר, אני בחצר לבד וקריר ובדיוק אכלתי שוקולד ואני עם קפה והעננים כל כך יפים היום. 

ואני חושבת שטוב שהאנס מבלאגן מת. ידע כל אנס שמוות ביסורים הולם אותו ולא, אנחנו לא נתאבל על לכתו. גם אם שילם את חובו לחברה בדמות מחצית השנה.

אני לא כ"כ נחמדה לאחרונה, וזה בסדר נדמה לי, נחמדות היא גם ככה בקושי מוערכת.

מה יהיה עם המחסור הפורנוגרפי בבלוג פה, בסוף יסלקו אותי וזה לא יהיה מראה יפה.