לפני 3 שנים. 7 באוגוסט 2021 בשעה 21:10
ילדה של דאדי.
לעולם אני לא אקרא לדאדי - אבא.
כי דאדי זה יותר עמוק בעיניי.
לצערי התפיסה שלי לאב די מעוותת.
זה לא שיש לי אבא רע ממש לא.
אבל יש לי אבא שחיי איתי, כועס עלי, אוהב אותי ומידי פעם מתקשר לשאול אם אני חייה.
ודאדי זה מישהו שמסוגל לראות אותי, לראות אותי מעבר למה שהעיניים מסוגלות לשדר.
הוא יכול להבין אותי במבט ואפילו במגע.
הוא לומד אותי מרצון , הוא בחר אותי מכולן, הוא לא כועס עליי- 'דאדי לא כועס לעולם' הוא מלמד.
הוא רוצה אותי ,גם כשאני מבוהלת.
דאדי מכיר אותי בהתקפי חרדה וכשכואב לי אני מסוגלת להגיד לו שאני צריכה את עזרתו.
הוא דאדי!!!
