איך לא אם לא מדברים על אמא? 18 שנה נאלצנו לעשות באהבה ובהכנעה כל אשר אמא דרשה מאיתנו בלי שאלות מיותרות, לא ביצעת? ישר עונש.
עד שבסופו של דבר נמאס לה ממך לגמריא, אז היא נוטשת אותך... או שיש כאלה שאף על פי שה"חוזה" נגמר, ממשיכות להישאר לנו על הצוואר... אמא שלי היא אחת מאלה, ועל אף כמה שאני אוהב אותה ושבאמת היא הבנאדם בין החשובים לי ביותר אם לא החשוב ביותר על פני האדמה... לפעמים היא מתעלקת יותר מדי...
כי איך שלא תחשבו על זה, לפעמים... מי יכולה לגרום לכם להרגיש מבוכה יותר גדולה מאשר אמא? כאב יותר גדול מאשר אמא? על אף זה שתמיד היא רוצה בטותכם, לפעמים פשוט... זה לא יוצא?
עד כאן הפוסט של היום, וד"א... ייתכן שמה שכתבתי פה לא ימצא חן בעיני חלק מהאנשים, טוב... אז לא ממש אכפת לי מהאנשים האלה... אני כותב פה מה שאני חושב ומה שעולה לי על הראש?לא מוצא חן בעיניכם? אל תיכנסו לכאן יותר...
אביב.
לפני 19 שנים. 21 באפריל 2005 בשעה 12:00