בקצה השני של הכאב

אבל בסופו של דבר הכל מסתכם בסקס.כולה סקס.אגרסיבי יותר או פחות.אותם גברים עם אותם פנטזיות.שאת תיהיי השרמוטה הפרטית שלו,שתמצצי לו כשהוא יגיד לך מתי,יחטיף לך כמה סטירות ויגמור לך בתחת.ולא שיש לי בעייה עם סקס.פשוט איכשהו כאן ישנה תחושה שזה לא רק זה.שכאן העניין הוא ההתערטלות הנפשית.הצורך להיות ילדה ואסופית ומרצה עולה לעיתים על הצורך של להיות הכלבה האבסולוטית.בכלל יש לי הרושם שלרבות מהנשלטות כאן יש את אותו צורך.אוף,למה רוב הגברים כ"כ צפויים,משעממים וחסרי מעוף?אז זהו החלטתי להגדיר עצמי כנשלטת שמזויינת מנטלית...