בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

golden phoenix

מנסה לשבור את עצמי לרסיסים קטנים, ליחידות מבנה בסיסיות, לחומר גלם. ממנו אני אבנה את עצמי מחדש, כמו שאני רוצה להיות.
חזקה יותר.
לפני 19 שנים. 24 באפריל 2005 בשעה 4:53

לא מצליחה לארגן מחשבות או לחלופין את עצמי
לקום ולתפקד, אלוהים יודע שאני צריכה לתפקד.
משהו מבפנים מרגיע אותי למרות שאני צריכה לצעוק, לצרוח בגרון ניחר "רע לי!!!".
טיפשי ככל שזה ישמע, בלי לענות על שאלות, בלי להסביר, בלי שיהיה לי אכפת מה יחשבו.
לצעוק.
החבר שלי החליט לעשות לי סנקציות על זה שאני רשומה פה, על זה שאני בכלל יותר מידי בקטע והוא בכלל מתחרט עכשיו שהוא התחיל עם זה.
אני בספק אם אני אי פעם אתחרט.
מה עושים כדי להרגע ולהתחיל לחיות?


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י