המטרה שלי היא להכיר.
להכיר, לא רק וירטואלית, אלא להכיר בעולם האמיתי. להכיר כאן, לעבור לטלפון, לקבוע דייט, לצאת יחד. להכיר.
והיכרות, בימים משוגעים אלה, היא בלתי אפשרית. אני יכול לשלוח הודעה, לקבל הודעה, להתקשקש בהודעות ובמסנג'ר, אבל זה לא הולך לשום מקום. הכל תקוע. כולם תקועים... בבית. אז למה בכלל להיכנס לאתר?
אני שוקל ברצינות לקיים דייט בסקייפ או זום, זה יכול לקדם עניינים כשהמאסר שהממשלה גוזרת עלינו יבוטל.
אם זה נמשך שבוע או שבועיים, מילא. אבל אם זה יימשך חודשים, זה עוול לכל הפנויים והפנויות. הלו! אתם שם בממשלה, השעון הביולוגי שלנו מתקדם. אי אפשר לתקוע עכשיו היכרויות לחצי שנה.
יש כמה החרגות לסגרים ולמעצרים של הממשלה, עובדים חיוניים, העברת ילדים בין גרושים וגרושות, על הכל חשבו, רק לא עלינו. עלינו, הפנויים והפנויות שרוצים לאהוב, רוצים למצוא את אהבת חיינו. מה איתנו?
לדעתי זו צריכה להיות ההחרגה הראשונה והחשובה מכולן. הרי החברה לא תשרוד בלי דור המשך. לא ככה?
מי מרים את הכפפה?