סערות ספתא

תאונני.

תאונני אמרתי לך !

כן. תפסקי את הרגליים.

רחב. ששני גברים יוכלו להיכנס.

אני רוצה את הכוס שלך פתוח לרווחה.

לעיני כולם. אפילו שהם דמיוניים כרגע.

לא. לא עם הידיים.

רק עם הראש.

תאונני עם הראש.

תדמייני את עצמך מאוננת.

כן. ככה. יופי.

עד שתתחילי לנזול.

תשלחי ידיים לאט.

תלטפי. לא לגעת חזק.

לא בדגדגן.

כן. אני יודע שאת רוצה.

תתאפקי.

יופי. הבנת.

לאט לאט על השפתיים.

עכשיו מותר.

מסביב. למטה ולמעלה.

בעדינות.

תדמייני שזו לשון.

תדמייני שאלו הנשיפות שלו.

עכשיו את יכולה קצת יותר חזק.

תגעי בנקודה הרגישה שלך.

תתחילי לספר בלחש את מה שעובר לך בראש.

תשמעי את הדמיונות שלך.

רוצה לממש אותם ? את הדמיונות ?

להשאיר את הרגליים פסוקות, כן ?

לא לסגור אותן. גם אם זה עושה יותר נעים.

גם אם את רוצה. זה לא נתון להחלטתך.

תסתכלי אלי. אלי. לתוך העיניים.

לא להטות את הראש.

כן, אני יודע שלא התכוונת.

שאלו עוויתות של תשוקה.

עכשיו את יכולה.

כן, גם חזק. גם בפנים.

מה שעושה לך טוב.

מרגישה את הפטמות שלך ?

הן זקורות ?

תגמרי. בקול.

כמו שאת רגילה.

כמו שהשכנים היו רוצים לשמוע.

תדאגי שגם אני אשמע.