תתייצבי בשעה 15:00 בדיוק.
איחור לא יתקבל. פשוט לא תכנסי.
כן, זה הקוד לכניסה.
למעלה. עד לדלת כתומה עם לחצן של תפוזים.
לא, אין לך מה לצלצל. אף אחד לא יפתח לך.
המפתח נמצא מעל למשקוף של השכן. תשתמשי בו.
צעד אחד. זה מה שמותר לך כשאת לבושה.
בצעד השני את עירומה. כולך.
הקולב מימין.
כן, אני יודע שהחלון פתוח.
תתגברי.
המקלחת בצד שמאל . גם בה תשתמשי
דאגתי לך למים חמים ומגבת נקיה. לבנה.
תתכופפי.
שדיים צמודים אל משטח הכיור.
רגליים על הרצפה.
כן, אני יודע. קצת קר.
עוד מעט יהיה לך חם.
אל תדאגי.
גם בזה טפלתי.
פנים לחלון.
אסור לך לראות !
אסור לך לדבר !
רק להרגיש.
אל תנסי אפילו.
תפסקי מעט את הרגליים.
שיהיה לו נוח.
הוא יבחר את החור.
הוא יחליט מתי לסיים.
זה לא נתון לשליטתך.
לא, זה גם לא עניינך איפה אני.
רק תדעי שהכל בשליטתי. הכל.
לא לזוז!
רק כשהדלת תטרק תהיי משוחררת.
כמעט. יתאפשר לך לקום. לעמוד. ללכת.
לחדר השינה.
פשוט תשכבי.
כן, אני יודע שגם החלון הזה קצת פתוח.
אין לך הרבה מה לעשות עם זה.
את לבד עם עצמך עכשיו.
הסרט לעיניים נמצא על הכרית.
הדבר השלישי שאת צריכה להשתמש בו.
חושך מוחלט.
את והאצבעות שלך.
תשמרי על רגליים מפוסקות.
תדאגי שישמעו.
שלוש פעמים.
לא פחות!
ועכשיו, בואי.