סימנים

'תתמקם'

כתבתי לו.

אני אישה של טקסטים כתובים. טלפונים לא עושים לי את זה. אז הודעה. ולוחצת במעלית, קומה 3.

עושה דרכי אל הסוויטה שלנו במלון שהוא יודע שאני אוהבת. כבר מכירים אותנו כאן. לפעמים עולים יחד, זוג מאוהב. לפעמים העבד מגיע ראשון.

צריך לוודא שהמים יהיו בדיוק בטמפרטורה הנכונה באמבט האובאלי הלבן, כשאכנס לחדר. שהכל מוכן. אי דיוק ופיזור דעת הם לא דברים שאני מוכנה לקבל. לפעמים נדמה שהוא נהנה לשכוח פרטים קטנים. להאלץ להענש.

הדלת פתוחה לכבודי,

הוא במרחק מה ממנה, כמעט נצמד ליציאה למרפסת הגדולה. רצועת הקולר בפה שנוגע ברצפה כשהוא רוכן על ברכיו לכבודי. בין לבין מבחינה שהוא עדיין עם הכלובון עליו.

איזו עבודה נהדרת עשיתי איתו. כלב טוב.

אתה רשאי לגשת.

הוא מתקרב, ראשו מושפל עדיין. יודע שאל לו להרים מבט, הוא צריך להרוויח את הרשות להביט בדבר הטוב הזה שקרה לו. 

נשק!

הוא כבר מורגל. מצמיד את פיו לעקב המטריף שעוטף את רגלי המושלמות. אלה שכשנוגע בהן, עובר בו רטט. לו היה יכול, היה מבלה ערב שלם איתן בפה. אבל זה פרס ששמור לאירועים מיוחדים. כרגע יסתפק בעקב.

תחלוץ אותם.

הוא מושיט ידיים למעלה. כבר מכיר את מיקום הרוכסן. מתפעל בהתרגשות את האירוע, ומוביל בעדינות מתוך השחור המבריק כף רגל אחת אחרי השניה אל השטיח.

תיק!

הוא מיישר גב, מייצר מקום נוח להניח את הדברים עליו מבלי שאצטרך להתכופף חלילה. יודע שאני עובדת מספיק קשה כדי לחנך אותו. יש גבול למאמץ שאני יכולה להשקיע.

השמלה שלי מתעופפת לעברו, הוא תופס אותה כמו הכלב הטוב שהוא ולא מעז להרים מבט אל עבר האלילה שלו. יודע שאם יעשה כן, ישרף. התחתון הקטן נזרק לתוך המקום העלוב ברצפה שעליו מונח הפרצוף שלו ובתגובה נשמע קול האויר הנשאף פנימה. לא לפספס מולקולת ריח אחת לה זכה ברגע הזה.

רגל אחת במים.. נעים. לפעמים אני כמעט חושבת שאתה עבד מוצלח, טוי. מכניסה רגל שניה, מתרווחת. אפילו הקצף הצליח לו היום. יחסית. אח''כ אחליט אם אני מרוצה.

לפה!

הוא מתקרב, תוך שמניח על הכורסה את חפציי עם השמלה אותה מקפל בהתרגשות. יד רטובה מושטת מחוץ לאמבט. הוא כורע לצידה, מנגב בעדינות ומגיש אליה את כוס השאבלי שלי. יפה.

אבל

טוי

אפס שכמוך 

תראה מה עשית. מילאת יותר מדי מים והכל נרטב מסביב! כאילו ציפית ממני להזהר בכניסה למים! זה מה שעשית? עשית לי בכוונה! במקום לשים לב כמה מים אתה ממלא? תייבש את זה! עם הלשון! אני רוצה לצאת מהמים, ואתה לא תניח לי לצאת לרצפה רטובה. נכון?

יותר מהר, אין לי את כל היום!

כלב חסר תועלת

הגש לי את המגבת!

תודה גבירתי, אמר רגע אחרי שנשמע קול מפגש כף ידי עם לחי שמאל. 

תודה שאת דואגת ומקפידה על החינוך של הכלב שלך, גבירתי.

אני עושה את זה מאהבה, לא תמיד זה פשוט כשאתה מפגין חוסר יעילות שכזאת. אבל אני לא מתייאשת ממך עדיין.

ידיים אלי!

לקחתי את ידיו והנחתי על המגבת. מרשה לו לעבור על הגוף המושלם הזה ולייבש אותו. נשבעת שהוא לא ידע את נפשו שם. לא מבין איך זכה.

אבל יש לנו עבודה לעשות. שוב. אם אקל ראש במים שנשפכו, לאן זה יתדרדר? אני לא יכולה להרשות לפשרות להתרחש כאן. תסתובב .

ראש למטה

תרים ישבן

אוחחח התחת העגול הזה שלי. אני מעבירה יד מרפרפת, מכינה את השטח למה שיגיע עוד רגע.

כמה אני אוהבת את הלובן העדין שמתחת לשיזוף, כמעט 2 מטרים של שרירים ויופי, וכל זה שלי..

תרים! עוד!

ואולי אח''כ ארשה לך להתפנק על כפות הרגליים שלי.