עבר עליך המון היום.
אני רואה
אין דבר שהעיניים שלך לא מספרות לי
קום מהרצפה, די להתפלש בטינופת
תעמוד זקוף. זקוף!
הקיין עושה את תפקידו ומדגיש נקודות שאפשר למתוח
יופי
כל כך אוהבת אותך צייתן
אתה עייף, אהבה? רוצה לנוח קצת?
לעשות לך שקט? ניתוק?
לבודד אותך מכל העולם?
כן, אני יודעת שאתה זקוק לזה.
לא לזוז!
תראה כמה אני טורחת עבורך. מסובבת ניילון נצמד סביב הגוף היפה הזה שלך.
תתישב, ואמשיך.
לאט!!
'תודה, המלכה' לחי אדומה מכף ידי שהונחתה עליה. והפנים שלך כאילו מבקשות עוד, תני לי עוד, תראי לי שאכפת לך. שאת רואה אותי.
אתן לך, אהבה. כמה שאצטרך כדי להביא אותך לשלמות. לאפסיות. לצייתנות מדוקדקת. אווחחח רק המחשבה עושה לי לרטוט. אני יודעת שגם לך.
לאט, אפס, לאט! שלא תהרוס את כל מה שעשיתי עד עכשיו! סתם אני עובדת פה?
השרטוט המושלם של הלובן ופסי הצל הדקיק סביב קוי המתאר של השרירים המושלמים האלה נעטף בשכבה דקה ושקופה, ואז עוד סיבוב, ועוד. הלובן והקוים המושלמים נעלמים תחת שקיפות מבריקה- כחולה. אורזות אותך לחפץ דומם. אביזר. מבודד.
תעצום עיניים אהבה. תנשום, אני רוצה לראות את הנשימות שלך. אני לא אמשיך אם לא תראה לי! יופי. ציתן מושלם ואהוב שלי. כמה אני אוהבת אותך ככה, מתמסר, מתעטף, נרגע.
תמשיך להראות לי נשימות. עוד רגע אגיע גם אל הפנים היפות שלך. גם הפעם, אשאיר חריץ שיספיק לך בדיוק כדי להמשיך לנשום, כמו ברגע הזה. רק פחות נוכח. פחות אתה. גוש פלסטי כחלחל נושם. חסר חשיבות או תועלת. אריזה ריקה.
כלום בנילון.
תנשום
