כשהמזוכיזם שלך אפילו לא מתחיל להזיז לסדיזם שלה.

כל בוקר.

כל בוקר קמים. אני עושה לה קפה. וגם לי. לה משהו קטן לאכול, לי לא.
כל בוקר חמש או עשר דקות אחרי שהתחילה לשתות את הקפה, היא קמה והולכת לשרותים. בלי לדבר.
כל בוקר אחרי שהיא הולכת לשרותים אני קם והולך אחריה ומתיישב על השטיחון מול הדלת הסגורה של השרותים. בלי לדבר.
כל בוקר, כמה דקות אחרי שהדלת של השרותים נסגרה, היא נפתחת. בלי לדבר.
כל בוקר, אחרי שהדלת של השרותים נפתחת, היא מסתובבת עם הישבן אלי, שמה רגל אחת על האסלה ומחכה כך. בלי לדבר.
כל בוקר, אני לוקח את גליל הנייר טואלט, ובחרדת קודש מנקה את ישבנה בעדינות ויסודיות אין סופית. בלי לדבר.
כל בוקר, אחרי שסיימתי לנקות את ישבנה אני מסיים בנשיקה צרפתית קטנה בדיוק בדיוק איפה שניקיתי. בלי לדבר.
כל בוקר, אחרי שהיא מרגישה שנישקתי אותה בדיוק בדיוק שם, היא יודעת שהיא נקיה, היא מסתובבת מתלבשת ויוצאת מהשרותים. בלי לדבר.

כל בוקר אני אוהב אותה. בלי לדבר.