חזרתי מהסשן האחרון במוד פמדומי
לא ברור למה.
אולי זה פריט הלבוש החדש שקיבלתי
הרגשתי שהדוב זכאי לראות אותו עלי ראשון, בכל זאת סובל אותי כבר 17 שנה.
רתמת עור ומתכת - IT WAS MENT TO BE.
אמרתי לו שאני רוצה סשן ושאני הולכת להתארגן ואקרא לו כשאהיה מוכנה
ראיתי את כל העמידה שלו משתנה
משהו התרכך בעיניים.
אירגנתי לי לאט לאט את כל האביזרים,
שיחכה.
ואז קראתי לו
חיכיתי לו בחדר עם הרתמה וחצאית עור
ראיתי את הלסת שלו נשמטת
ואת נשימתו נעתקת
זה די נחמד סה"כ.
תסדר את רצועות הקשירה על המיטה, אמרתי לו
ואז הלבשתי לו את לאט לאט את הרצועות על הידיים והרגליים
והרגשתי את התודעה שלו משתנה ומתרככת עוד
אני בכלל לא בטוחה שאני שולטת או סדיסטית (כן, חולת שליטה, אין ספק)
אבל השינוי התודעתי הזה באדם שממול
אני מבינה את זה עכשיו
בעצם רואה קצת את עצמי, אבל בדמותו.
זה מרגש אותי קצת בקטע שאני עדיין לא ממש מבינה
תפסתי לו ירך אחת בחוזקה והרגשתי את ההתמסרות
וקשרתי אותו למיטה על הבטן
התחלתי לשחק,
כן, זה סוג של משחק
מחליפה אביזרים ומנסה את כולם
בודקת איך כל דבר משפיע
מזגזגת בין כאב לעונג נעים
ורואה אותו מתמוסס
נמס
מתנפץ לאלפי רסיסים קטנים של הוויה.
גוף של גבר הוא קצת קשיח
קשה לתפוס עליו אטבים
השוויתי אותו לגוף הרך שלי.
אבל הסרגל הקטן שלי
עבד כל כך טוב.
בשלב מסוים כל כך נהניתי להתעלל לו בתחת עם הסרגל שלי
הרגשתי איך הסרגל והיד שלי הופכים לאחד
וכל זעם שהיה בתוכי יצא שם
על התחת האדום שלו.
סובבתי אותו, עכשיו הוא יושב מולי
הגוף שלו קשה,
אבל הביצים - רכות!
מקום טוב לאטבים
מצבטי פטמות
וקצת רטט.
הרטטתי אותו
ואז רטטתי קצת מולו.