לפני 3 שנים. 2 בספטמבר 2020 בשעה 7:57
כשנפגש בפעם הבאה
אתה תתקרב אלי לאט.
לא תיגע בי,
רק תעמוד ממש צמוד
נוגע, לא נוגע.
אני אחוש את רפרוף האוויר שבינינו
ורטט יעלה בי לאט לאט
כמו רפרוף עדין של כנפי פרפר,
העור שלי יהפוך מבורווז
והתחושה תחדור פנימה עמוק
ותהפוך את איברי הפנימיים.
אתה תקרב את הפה שלך אל האוזן שלי,
שאוכל להרגיש את הבל הפה שלך
כמו משב רוח,
כמו קונכיה שמקרבים אל האוזן
ושומעים את הים
ותאמר לי:
תגמרי עכשיו צעצוע.
בפקודה.
פוףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףףף.
וקצת ענבל פרלמוטר (נראה לי שהיא הגירלקראש הראשון שלי בחיים) היום, זה מתאים לי:
