שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

על כיפה אדומה וחיות אחרות

מסע לגילוי הקצוות, השליטה, ההתמסרות והכאב.
לפני 3 שנים. 4 בספטמבר 2020 בשעה 14:08

חלק א׳. אתמול בלילה.

זה היה יום קשה ומתיש, כלום לא הלך כמו שצריך,

אבל בסוף נפגשנו וכבר חלק קשיח אחד התחיל להתמוסס ממני.

רגעים:

עם קולר על הצוואר מסתובבת בבאזל

אתה נוזל משכרון אגו

אוכלים

צוחקים

מחבקת אותך

הריח שלך מטריף אותי, אתה אומר

אני נדלקת מזה כל כך

אתה לא יכול להתאפק

רק רוצה להיות בתוכי.

דריי פאקינג

במרפסת

אני אוהבת

אתה עוצר לי את האורגזמה

היא באה בגלים עצומים

והפנים שלך כל יפות וסקסיות

כשאתה אומר לי לעצור

מתענג על זה שההחלטה היא שלך

זה רק מרים אותי עוד יותר לגובה 

 

חלק ב. היום בבוקר

הזמן קצר

אבל החבלים נקשרים

מתלפפים סביבי ותופסים אותי חזק

אני עוד יותר קטנה

ועטופה

כאילו הידיים שלך נשארות עלי בזמן שהן עושות דברים אחרים

מכאיבות לי בכל הכח

מענגות אותי עד הקצה

מחטטות בי כאילו אני שלהן

אני באמת שלהן

ושל הזין שלך שבתוכי

שעושה בי שמות.

כל הקליפות התמוססו כבר

 

 

 

 

היצור - הידיים... זה לא היה בכל הכוח צעצוע. רק אומר.
לפני 3 שנים
buttertoy - מאיים ביותר כוח, שאבין?
לפני 3 שנים
buttertoy - הידיים/חבלים אתה מתכוון?
לפני 3 שנים
היצור - "מכאיבות לי בכל הכח"
לפני 3 שנים
buttertoy - אההה, אז יותר כואב בפעם הבאה?
לפני 3 שנים
Oyster​(נשלטת){fiheat} - איך את כותבת יפה💫 להסתובב ברחוב עם קולר כשהאדון לצידך זה מושלם
לפני 3 שנים
buttertoy - תודה מותק וכן, זה הדליק אותי.
במיוחד שנראה שהוא לא האמין שאעשה את זה
לפני 3 שנים
worldinmyeyes{לא מחפשת} - אתם קסם.
לפני 3 שנים
buttertoy - גם את 3>
לפני 3 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י