על כיפה אדומה וחיות אחרות

עלי כותרת ארגמניים,

כמו נושרים לאט לאט על הגב שלי

נעימים כמו הרוח.

טיפה טיפה

של חום,

חום צורב,

צורב ומענג,

שממלא את הגב שלי

בנקודות של יופי אדמדמם.

מייצר בי חום פנימי

שבוער מחדש בכל נגיעה.

כמו טיפות קטנות של מים

שמרוות את צימאוני כל פעם מחדש

וגורמות לי לפרוח,

להיות אדומה

לבעור

ולהפתח עוד ועוד.

רוצה שיכנס לתוכי עוד חום

וימיס את כל הפינות האפלות

שעדיין לא גיליתי.

שתביט בי מלמעלה

והלב שלך יטפטף עלי

עוד טיפות דם אדומות

של כאב חם וצורב.

ונעים

כל כך נעים.

והשיר האהוב עלי בעולם,

בהשראת השורה הזו ממנו נוצר הקעקוע שלי (שאתם לא רואים)

Through this new frame of mind

A thousand flowers could bloom