רוב הזמן אתה לא מאסטר
רוב הזמן אני לא צעצוע
זה בא בגלים
יש שבועות שיותר ויש שבועות שפחות.
השבוע היה פחות, היו לך את העניינים שלך.
רוב הזמן אתה לא מאסטר
רוב הזמן אני לא צעצוע
לפעמים אנחנו סתם אנחנו
עם הלחץ בעבודה
עם הטנטרומים של הילדים
עם העניינים בבית
עם אקסל הוצאות חודשיות
אתם מכירים את זה, החיים.
אבל הרגע הזה, אני מרגישה אותו בהתכתבות
הרגע הזה שאתה מתמאסטר פתאום
אני יכולה להרגיש את ה-TONE OF VOICE בלי לשמוע אותך בכלל
אני אפילו לא יודעת להגיד איך אני מרגישה את זה
אבל זה שם.
שלחת אותי לסיפורה של O שוב למצוא קטעים שמדליקים אותי.
נזכרתי במפגש הראשון שלי עם הספר
דיברנו אז אולי כמה ימים או שבוע,
סיפרת לי עליו.
ואני כמו ילדה טובה, קפצתי לחנות ספרים יד שנייה וקניתי אותו
הייתי חייבת לדעת במה מדובר, בכל זאת.
והתחלתי לקרוא
וזה זיעזע אותי
והחריד אותי
וגם הרטיב אותי
הרגשתי את הדגדוג הזה שמתחיל בכוס
ועולה במעלה הגוף.
קצת כמו שהרגשתי בפעם הראשונה בדאנג'ן (אבל זה כבר לסיפור אחר).
והנה חזרתי אל O
וסימנתי לי קטעים
והם לא בהכרח הכי הארדקור כפי שאולי תצפה.
לא,
כי מה שמדליק אותי זו ההתהוות שלה
איך היא הופכת להיות O
צעצוע
רכוש
שפחה.
כי זה מזכיר לי אותי
וזה מחרמן אותי.
ואז אתה לא מרשה לי לגמור
אבל אני ממש רוצה
ואני מרגישה איך זה מדליק אותך
שאתה יכול פשוט להגיד לי לא
וזה עוד יותר מחרמן אותי
ואני מתחננת
בעיניך זה בכלל לא תחנונים
אבל בעיני זה כן
אני פתאום מרגישה כמו ילדה
שרוצה את הממתק שלה
ולא נותנים לה
והעיניים שלי קצת מתלחלחות
כי אני בכלל בכמה ימים אמוציונליים
ובכלל לא הייתי חרמנית לפני שנייה
אבל O.
ואתה לא יודע מזה
כי אתה שם בצד השני של הטלפון
בבית שלך
עושה דברים אחרים
ואני בצד הזה
עם החשק שלי לגמור
והדגדוג הזה בגוף
והלחלוחית בעיניים
מרגישה איך גם אני
הופכת להיות קצת
B
