שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

על כיפה אדומה וחיות אחרות

מסע לגילוי הקצוות, השליטה, ההתמסרות והכאב.
לפני שנתיים. 11 בנובמבר 2021 בשעה 15:29

הוא היה יפה

יפה כמו אישה

עינים כחולות שאפשר לצלול לתוכן

יפה כמו פוסטר שבא לתלות על הקיר.

היא הייתה יפה

והוא רצה לנשק את הפה החמוד שלה ברגע הראשון שראה אותה.

הוא היה חתיך

גבוה

רזה

לבוש מגניב

היא הייתה שווה

עם הגוף הקטן שלה

המותניים הצרים

החצאית הקצרצרה והחמודה

המחשוף הקטן שחושף את הקליבג' המדויק.

הוא היה יצירתי

מח של גיימר

שחיי בתוך משחק מחשב אינסופי.

גם היא יצירתית

מציירת את החיים, מעצבת אותם

ובונה להם פסקול.

הוא היה חכם

עם כל מיני תארים ונסיון

וחיבה לנוסחאות ואקסל (מה יש לכם עם אקסל אנשים?)

גם היא חכמה

יש לה אינטליגנציה רגשית שרואה מעבר לדברים.

והוא עמד מעליה

היא התחככה בו

הרגישה כלבה לרגליו.

השמיעה ספק אנחות ספק נהמות קטנות.

אפילו הסכימה לרגע להיות לו לצעצוע

הוא עמד מעליה

בקור רוחו

סאדיסט מנטאלי

או ילד אבוד על הספקטרום?

היא שכבה על הבטן

אפילו גמרה כמה פעמים

עם הזין שלו בפה שלה

כמו כלבה קטנה וטובה

גם הזין שלו היה יפה

זה לא מובן מאליו.

הכל היה מושלם.

על הנייר.

 

אבל החיים חייבים לחרוק קצת

הסנכרון ליד

המגע כמעט

השליטה לא ברורה

והכימיה

הפאקינג כימיה

זה דבר מאוד חמקמק.

סעמק

 

 

טוטאלוס - סעמק. קיוויתי להמשך.
לפני שנתיים
buttertoy - גם אני, אולי בפעם הבאה
לפני שנתיים
worldinmyeyes{לא מחפשת} - סססססעמק.
כל כך הרבה כוכבים צריכים להסתדר.
לפני שנתיים
buttertoy - אוף ממש
לפני שנתיים
Mr joe black​(שולט){The good g} - והכתיבה שלך! סעמק איזו כתיבה
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י