שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

על כיפה אדומה וחיות אחרות

מסע לגילוי הקצוות, השליטה, ההתמסרות והכאב.
לפני שנתיים. 26 במרץ 2022 בשעה 15:10

לפעמים יש לו יישות משל עצמו

כמו חיה

נמר.

והוא קיים שם בינינו

אני מרגישה את זה בחשמל כשאנחנו מחליפים מבטים

או נוכחים באותו חלל

זה מתח חייתי

מענג מאוד ומגרה

זה קורה לי מעט מאוד המתח הזה

לא הרבה אנשים גורמים לו לבעור בתוכי.

אני חושבת

לא, אני יודעת

שגם אתה מרגיש את זה

והרי מימשנו אותו לרגע

באחת הנשיקות הכי ארוכות ומחרמנות שהיו לי

נתקלנו באיזו מסיבה

והסתובבנו בחלל כמו חיות המחכות לטרף.

התקרבנו לאט לאט

ישבת לידי

לא ממש דיברנו

ואז פשוט התנשקנו, את הנשיקה הממש לוהטת הזו

הפראית

האגרסיבית

שנמשכה איזה זמן

והידיים שלך נגעו בי באופן שעשה חשק לבאות.

ואז הייתי צריכה ללכת.

נשארה הנשיקה והמתח המיני.

כי זה לא לגמרי אפשרי

זה מסובך מדי ואני לא באמת רוצה להכנס לשם

אפילו שכולנו א-מונוגמיים.

אני לא אוהבת לדרוך ולערבב.

כנראה שזו תישאר פנטזיה שכזו

עם טעם נעים ומעקצץ על הלשון

וחשמל לוהט באוויר.

אולי זה טוב יותר ככה

מנסיון, פנטזיות שמתממשות לא תמיד נראות כפי שדמיינתי.

 

אבל אוח,

אני בהחלט נושכת את הלשון

טוטאלוס - מעולה....
לפני שנתיים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י