שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

על כיפה אדומה וחיות אחרות

מסע לגילוי הקצוות, השליטה, ההתמסרות והכאב.
לפני שנתיים. 28 במרץ 2022 בשעה 6:15

האמיני לי שצברת מספיק סיבות לעונשים

את זכאית לכאפה ביום בהיר אחד.

 

אוח, דבר אלי בשפה גבוהה

זה כל כך מדליק אותי

הדיבור האסוף

השפה הנקייה והצחה הזו

אז מה אם אני ממש אוהבת גם שפה נמוכה ומטונפת

(אבל בלי שגיאות כתיב!) 

 

אני אקיש על עכוזך,

לא, אתה תטפח עליו.

אני אאחוז בשני דדייך

אצבוט בפטמותיך

שלי נעלייך

פשטי את בגדיך

ורדי על ברכייך

הסירי את מכנסיי

עד שישתלשלו במורד רגליי

שילפי את איברי הזקור

פסקי את שפתייך הארגמניות

שרבבי את לשונך

(אולי אחרוץ את לשוני?)

העבירי את לשונך לאורך איברי

שאבי אותו עמוק לתוך גרונך

ובינתיים אחוש את רטיבותך

הניגרת

הנוטפת

את פיק ברכייך

את רעדת נפשך

את מבע עיניך

המתערפל לערפילים קטנים

הרגישי את נחת זרועי

על איבריך

את הסימנים שאתן בך

על גופך

את השפטים שאעשה בכל חורייך

את אצבעותי בוצעות את עכוזך

את איברי חודר אל תוך גופך

 

ומזיין לך את הצורה.

 

בת זנונים קטנה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י