אני יושבת על השיש
הרגליים שלי קצת פסוקות
ואני מנדנדת אותן כמו ילדה קטנה
אני מביטה בך מבשל
ורואה כמה שאתה לא מסוגל להתרכז
וזה הרי המקצוע שלך.
חי חי חי
הרי לפני יותר משעה אמרת שתכין לנו משהו לאכול.
אולי זה היה שעתיים?
ואז התנשקנו והתמזמזנו קלות
אני לא יודעת איך זה קרה שפתאום הלשון שלך הייתה בתוך הכוס שלי.
אירגנת לעצמך ארוחה, זה בטוח.
וסעדת אותה במשך זמן רב לצלילי המוזיקה שלי.
ועכשיו אני נחה, בכל זאת רציתי לתת לך להתרכז,
אני קצת רעבה.
עכשיו אני יושבת על השיש ונופל לי האסימון
(לטובת הקוראים הצעירים, זה מטבע קטן שפעם היינו משתמשים בו כדי להתקשר, כן, זה אכן קרה)
בכל מקרה, אסימון, אז הבנתי שאני שולטת בראט
אני לא מלכה, אני לא גבירה, אני לא מיסטרס,
אני לא כלבה,
טוב, בעצם אולי קצת.
אני שולטת בראט, שדונית קטנה.
אין לי מושג אם קיים דבר כזה
אבל זאת אני, אצטרך לגלות מה זה אומר.
אתמול אמרת לי:
זה לא יכול להיות שמתחת למבט התמים הזה
ליופי המלאכי
לחיוך החמוד
מסתתר כזה מח מטונף
זה כל כך מדליק.
כן, יש לי פרצוף שהורים אוהבים
היה לי חבר שאמא שלו התאבלה עלי ועל הפרצוף הפולני הטוב שלי.
עוד חבר שאמא שלו סמכה עלי שניסע לסיני ולא נעשה סמים 🤣
והאמהות של החברות שלי, תמיד הייתי זו ששומרת על כולן.
בוודאי, מה זאת אומרת.
תמיד טענתי שאני יכולה להיות סוחרת סמים מעולה, הכי לא מעוררת חשד שיש.
נחזור לענייננו, כן.
אז באיזשהו שלב אתה תשכב במיטה ותפגוש את הציפורניים שלי, מה שיפה בהן זה שהן עושות נעים וכואב באותה רמה.
מישהו טען פעם שיש לי ציפורניים בדסמיות, מדהים, לא צריך כלי נשק.
מספיק לשרוט אותך בעדינות ולאט
ואז פתאום ממש מהר לאורך כל הגוף
ולראות אותך מתפתל.
המום.
ואז אומר לי: את רעה
טוב, אתה מזוכיסט, חמוד
הצטרף למועדון מגלי הכאב.
זה כיף, אך ממכר צר לי לספר לך
בקרוב תהיה חייב עוד מנה
ועוד אחת
ורק עוד קצת
טיפ טיפה
ממש ממש טיפונת.
אז כן, אני פחות קוהרנטית כרגע וקופצת מדבר לדבר.
איפה היינו?
שולטת בראט
חייבת לבדוק את העניין
ואיך תיארת את זה יפה היום:
אם לבני אדם היו קרניים, לך היו שתיים קטנות כאלה,
חמודות וחדות להחריד.
ואני מוסיפה: בורוד נצנצים. בעצם לא, ורוד שוקינג ניאון
