לפני 18 שנים. 8 בינואר 2006 בשעה 17:48
באתי לאסוף את הדברים שלי, אבל הם כל כך שזורים בשלך
הסדינים שלי שרק מכבר הוצעו בהתאמה על המיטה שלך
הדברים הקטנים שלי שמפורזים בטבעיות בכל פינה של הדירה
זה האוכל המשותף שיש לנו במקרר ובארונות של המטבח
אבל זה יותר מזה, זה הטעמים האהובים עלי שאתה הכי מכיר
מעין תחושה בכל פעולה שאני עושה כאן, כאילו שאתה סביבי
כל העדויות הפזורות לרגעים הנפלאים שחווינו אחת עם השני
הדמעות שלך, שנתקעות לי בגרון, מוהלות את נוזל הזרע שלך
ואני יודעת שזה ייקח זמן לאסוף את הדברים האלה
אני נזכרת איך הגעתי אליך רוח רפאים, אישה מתה
ואמרת שאתה רואה בי ניצוץ של מישהי ששווה להכיר
ואיך היית לצדי שאני משתנה לאישה מלאת חיים ושמחה
כל כך אכזרי שאני אוספת את עצמי ממך, דווקא עכשיו