לפני 20 שנים. יום שלישי, 30 במאי 2006 בשעה 6:33
הבלוג התחיל שהחוויות הטראומיטיות גרמו לי להתנתק מהאני שלי.
בכיתי כאן, סבלתי כאן והתאוששתי, עד שגדלתי מחדש להיות אני.
המקום שהכיל תמיד את כל רגשותיי, אנשים שהגיבו לכאב ולחוויות שלי.
מה שנשאר כאן מכל התהליך הזה, היא ההבטחה שלא לשכוח.
תודה לאדון המשאלות על מילות השיר באנגלית שתרגמתי כך:
"האני שלי השתנה לאני אחר, ולהיכן שלא אלך, אני הולכת איתי."