והשבוע קיבלתי ממנו מכתב ...
" 2.7
שלום,
כל כך הרבה מילים, שקראתי היום לראשונה בנשימה אחת.
ופתאום כתב אחר. אין לי שום זכות לכתוב ביומן שלך ובכל
זאת אני עושה זאת. אני קורא את מה שכתבת והכל כל כך מוכר
ומתוך המילים עולו גם תמונות שחדשות לי.
אני כותב כי בתמונה אחת אני רוצה לשתף אותך.
התמונה היא שלי במקום שלקחתי בנוכחותך. בכוונה אני כותב
"המקום לקחתי", כי לך אין חלק בבחירה שלי לקחת מקום זה.
יש מילה אחת למקום הזה - קשה. המקום הזה מפחיד אותי
זהו מקום בתוכי שאינני רוצה בו. זהו מקום שאני פגוע וכואב,
וגם זועם ופוגע. קשה לי לחשוב עליו וקשה לי לחשוב על כך
שאני לוקח את אותו מקום יחד איתי.
כשאני רואה את מה שכתבת, אני רואה את עצמי במקום הזה.
קשה לי להתייחס אלי ככה.
קשה לי לבקש סליחה כי אחרי כל מה שעברנו,
זה נראה מיותר, מאוחר מדיי, מעושה, מתנשא, מעליב, פוגע.
XXX, האיש שכל כך פגע בך"
לפני 18 שנים. 7 ביולי 2006 בשעה 6:31