מה בעצם חסר לי?
זאת שאלה שלאנשים מסוגי מאוד קשה לענות עליה...
יש לי:
זוגיות נפלאה עם פתיחות ופרגון הדדי מלא למימוש ריגושים ופנטזיות
התחלה חדשה מלאה במוטיבציה בחיים המקצועיים
כמה התקשרויות מרגשות ומסקרנות עם אלו שמאוד עושות לי את זה (כל אחת בתכונותיה וכשרונותיה)
מרחב לפיתוח ההשראה שלי
ועדין אני לא מצליח לאזן את עצמי, לחלק נכון את הזמן בין החשוב יותר לבין החשוב
כשהבית די מושבת כבר כמה ימים ואינטנימיות מתחלפת רגע בעייפות, חשש מכאבים וסרבול מיני בלי להתכוון אני מעשיר את עצמי בעוד ועוד ריגושים פוטנציאלים אבל מה אז? מה זה אומר על מה שאני עובר? ואיך שולטים בכל הדבר הזה?
מה שמעניין זה הדיסוננס הזה שאני חווה בין הימים שאני מדלג בין שיח לשיח כי באמת איכפת לי ומעניין לי עם כל אחת מהן ועושה הכל כדי לא לגרום לאף אחת חוסר במשהו למרות שהן כולן מודעות לקיום שגרת החיים המגוונת שלי
לבין היום היחיד שבו התאפשר לי השבוע רק שפתאום להיא המיוחדת שהייתי אמור לראות ולחוות היום קפץ איזה עניין מבולת"מ שזה באמת טבעי והגיוני לגמרי! ולאף מקסימה אחרת זה לא מסתדר היום
אז אני פשוט מוצא עצמי יושב לי בחדירות מטרה שכזו, גולל בנבירה אחורה בין מסרונים לישומוני היכרות שונים, שיחות ישנות שאולי נשארו להן עם קצוות פתוחים לקצת מימוש פנטזיות ומגע קרוב אך לשווא...
משם אני יותר ויותר נופל לי לתוך מצב רוח מוזר של "אז מה עושים הערב?"
ואיך פורקים ציפיה, ריגוש ושק אשכים מלא שהתחברו להם יחדיו לחיה משונה שאין לה שם,
פונקציה מורכבת שהפתרון לה הוא ברור בדיוק כמו במתמטיקה ומסובך כמו החיים האמיתיים:
X= פתרון יחיד
X= אין פתרון
X= אין סוף פתרונות