סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הסיפור שאינו נגמר

הסיפור(ים) שלי
לפני 4 שנים. 14 ביוני 2020 בשעה 11:03

אמרו לי שאני תמימה מדי בשביל לכתוב סיפור זימה
שזה דורש מילים גסות ולא נאותות
לא סיפור לבחורות טובות

אבל גם אני רוצה לכתוב כמו אחרים
סיפור כזה שיש בו את כל החלקים המלוכלכים
כזה שבו שני אנשים מזיעים
מטורפים
את הנקודה הזאת שבה הם מאבדים את עצמם
את הרגע שהם מגיעים לשיאים
כשהיא שוכבת שם רועדת כולה
והוא מביט בה גאה בתוצאה
כשהוא מושך בשערה ומייצב אותה מולו
כשהוא משתמש בגופה כשלו
בא לי לכתוב סיפור שמתאר את הפרטים הקטנים
את הריח של התשוקה שמתערבב עם בשמים
את הכאב והעונג שמעוררים בה קסמים
והקולות הרכים שנשמעים
התנשמות
אנחה
קריאת הפתעה
את הציפייה לבאות
את ההתרגשות מכל מגע
את הגילוי של עוד נקודה רגישה
את התזוזה של האגן
כאילו דורש עוד קרבה
את הטעם שלו שמתערבב בשלה
את הדאגה ממשהו שפתאום נעלמה
את השנייה אחרי כשהיא מסדירה נשימה
את השלווה
את החיוך שלו כשהוא מסתכל בה
את המבט המאושר, המבויש שלה


אבל כנראה הם צודקים
כי לפעמים
כמה שאני לא מנסה לתאר או להדגים
יש רגעים
שגדולים מדי בשביל שאדע לכתוב אותם במילים

Bull Master​(שולט) - לפחות בעני סיפור טוב לא בהכרח מכיל מילים מלוכלכות או תאור טכני מיני , אלא דווקא מתרכז באינטראקציה, מתאר את התהליך, את השתלשלות האירועים שהביאו לנק' ההכנעה / נק' ההתמסרות....
במעט שקראתי אותך, יש לך את הכישרון. תזכרי, רק המעז מצליח.

בהצלחה.
לפני 4 שנים
broadaxe​(שולט) - אל תהססי. תכתבי. מהראש, מהדמיון, מהיצר. אולי תגיעי אל הנחלה
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י