הסיפור שאינו נגמר

הוא רוצה אותה כמו ספר פתוח מולו
והיא שמחה לעשות כרצונו
רק יכול להיות שיש בינהם איזו אי הסכמה קלה
לגבי העלילה..
אז כשהוא דורש לקרוא אותה
היא כמובן מוכנה
רק שכשהוא מסיט את המבט לפעמים
היא ממהרת להדביק ביחד כמה עמודים
ולפעמים במקרים קיצוניים
היא גוזרת את הקטעים הלא נעימים
ואז בשקט תופרת חזרה את הכריכה
שלא ידע..
ולרוב, כשהיא עומדת לפניו חושפת את נשמתה
היא כולה תקווה
שהוא לא שם לב שמאחורי גבה
מסתתרת מכונת הכתיבה
ואיתה היא משכתבת את סיפורה 

ונכון שהיא מסתירה ממנו את עבודת העריכה
אבל זה לא כי היא לא צייתנית או טובה
זה רק כי היא יודעת שיש בינהם איזו אי הסכמה קלה
לגבי העלילה..
כי הוא רוצה לקרוא אותה כמו שהיא עכשיו מולו
והיא רוצה שהוא יקרא את מי שהיא יכולה להיות בשבילו