סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הסיפור שאינו נגמר

הסיפור(ים) שלי
לפני 4 שנים. 20 ביולי 2020 בשעה 15:07

הוא אמר לה שהוא מחכה שתבוא

והיא ענתה לו בלחישה תודה

אבל הוא ניסה להגיד לה שהוא מתגעגע

והיא רק שמעה שעכשיו אין לו פנאי בשבילה

 

היא אמרה לו שטוב לה איתו

והוא נשק לה בתגובה

אבל הוא שמע שהיא מאושרת

והיא בכלל ניסתה להגיד שהיא מפחדת נורא

 

הוא סיפר לה שהיו לו אחרות לפניה

והיא הנהנה כי ידעה שהיא לא הראשונה או האחרונה

אבל הוא ניסה לומר לה שאיתה זה אחרת

והיא רק הבינה שהיא בתחרות ובטח מפסידה

 

היא ביקשה ממנו שיגיד לה שהיא טובה

והוא ענה לה בפעם האלף שהיא נפלאה

אבל היא הניחה שהוא סתם אומר

והוא כבר אלף פעמים מתכוון לכל מילה

 

"לפעמים אני לא מבין אותך" הוא אמר לה בעצב, והיא הנהנה בתגובה.

"זה כי אנחנו לא מנהלים דו שיח אחד, אלא שלושה. יש חלופה של מילים אבל הם רק חצי מתוכן השיחה. יש עוד כל כך הרבה מילים שנאמרות רק בראש שלי או שלך. אתה מקשיב למילים שלי אבל מדבר עם האני שהיא הדמות שציירת לעצמך. וזה בסדר, כי גם ככה, אני כרגע לא מנהלת מולך שיחה. אני שומעת את מה שאתה אומר, אבל רק כהד לשיחה אחרת שאני מנהלת כבר זמן מה, עם השדים שלי, שמתחבאים להם שם מתחת למיטה."

חבלים​(שולט) - זה מקסים ונוגע ללב
לפני 4 שנים
Hanuman - נפלא. נפלא. נפלא!
לפני 4 שנים
Synt​(נשלטת) - תודה על זה. זה כל כך.. זה. בשבילי
לפני 4 שנים
לאכאןכמעט - בשביל כולנו.. 🙂
לפני 4 שנים
spankindan​(שולט){Pitzki } - תגידי את האמת נחלה, שמת עלי מצלמה שמקליטה את מערכת היחסים הנוכחית שלי?
לעזאזל, זה כל כך דומה...
לפני 4 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י