הוא הסתובב ברחובות העיר בלי מטרה. כבר תקופה שהוא לא בטוח מה הוא עושה. כלומר יש לו משפחה יפה, ועבודה טובה. הכל נראה כל כך מבטיח. אבל רע לו. הוא לא בטוח למה. משהו חסר. לפעמים הוא מוצא עצמו מרפרש שוב ושוב את העמוד של YNET, מתפלל שיהיה כתוב שם משהו מעניין. משהו מספיק גדול כדי להרעיד הכל. מלחמה, צונאמי. משהו שיזיז את החיים מלהמשיך עוד ככה, בלי משמעות. הוא צריך ריגוש. לעזאזל. פעם החיים היו מרגשים. הוא נלחם בשיניים לקבל משרה טובה. הוא היה מאוהב עד מעל הראש בבחורה הכי יפה שהכיר וזכה בה. הוא עדין מאוהב בה. פשוט, פשוט כבר בלי המאבק. בלי הריגוש. וזה לא שמשעמם פה אצלנו במדינה הוא חשב לעצמו. זה לא שחסר דברים להילחם עליהם, לטבוע בריגוש של מטרה נעלה. אבל כלום לא מרגיש לו מספיק חשוב בזמן האחרון. הכל כל כך סתמי. גם הדברים שפעם היו מוציאים אותו לרחובות, היום נראים לו חסרי משמעות. אז הוא ממשיך להסתובב לו ברחובות אבוד. מחפש משהו. שמשהו יקרה. אולי יופיע מולו איזה שודד שינסה לשדוד אותו. לפחות אז תהיה לו סיבה להילחם. או אולי איזה אנס יתקוף לידו והוא יזכה להציל עלמה במצוקה. אבל לעזאזל, שיקרה משהו. רק לא עוד שגרה. לא עוד אנשים שממהרים לעבודה והביתה. לא עוד אנשים עם ראשים תקועים במסך. הוא עבר ליד בחור שמעשן ותהה אולי שווה לו להתחיל גם. משהו חדש להתמכר אליו. זה יכול להיות נחמד. או אולי יקנה אופנוע. הוא צריך משהו. הוא צריך איזה ריגוש כי אחרת ישתגע. כי אם זה כל מה שיש, כי אם זה עכשיו ככה וזהו, הוא לא יחזיק מעמד. עד עכשיו היו לו מטרות ברורות, הוא תכנן והשקיע לאורך כל הדרך. והוא גם הצליח. אבל עכשיו מה? עכשיו כשכבר יש לו את הכסף שאף פעם לא היה לו, כשיש לו את המעמד שתמיד חלם עליו. עכשיו מה? הוא יכול להיכנס לכושר, להוריד במשקל. אבל בשביל מה? הוא צריך סיבה. מטרה חדשה. הוא צריך אתגר. ויותר מזה, הוא צריך משמעות. משהו לקום בשבילו בוקר, לחשוב עליו בדרך לעבודה או בזמן הריצה. ולא משימות של היום יום. לא כיבוי שרפות. הוא לא יכול יותר ככה. הוא חייב משהו אחר. משהו שעוד לא ניסה. פתאום הוא נמשך לכל מה שלא הרשה לעצמו לפני. לאופנוע, לסיגריות, לסמים. ללכת לאיבוד שוב כמו בן עשרים. אז לפחות לאיבוד הייתה משמעות. או לזיין אישה יפה. כן זה ריגוש אמיתי. למצוא מישהי ולכבוש אותה. להרגיש שמישהי שוב מסתכלת עליו בהערצה ויורדת בשבילו על הברכיים. לקחת את הבחורה הכי יפה, הכי חכמה ולהפוך אותה לכלבה. אלוהים הוא רק רוצה משהו שיוציא אותו מהשגרה. קצת מאבק, קצת אתגר. להרגיש שהוא עוד חיי. שיש עוד בשביל מה. אז אם לא מלחמה, אז לפחות לזיין אישה יפה. זה או זה או לאבד את עצמו. לטבוע בדיכאון. להיכלא בתוך השגרה ולהשתגע. והוא כמו נמר שמתהלך עצבני ונוהם על כל מי שבסביבה. כי לקחו חיה חזקה, אדירה, ונעלו אותה בתוך כלוב של כל מה שמצופה מגבר לעשות. והוא לא יכול יותר. הוא חייב להשתחרר. אפילו רק לקצת. רק לכמה שעות. ואז יחזור לשקוע בעבודה, במשפחה. אבל קודם, קצת ריגוש. קצת משמעות. טוב. הוא הגיע להחלטה.
הגיע הזמן לפתוח שוב את המשתמש בכלוב..