לפני שנה. 2 ביולי 2023 בשעה 17:28
לפעמים, בסוף של ספר טוב, כזה שסוחף אותי לבפנים, ששואב אותי לתוך עלילה, ודמויות וחיים אחרים, אז לפעמים בסוף של ספר כזה, אני מוצאת עצמי המומה וריקה. זו מין בדידות כזאת שיוצאת לי מתוך הגרון. ועם הבדידות מגיע הכעס. איך זה יכול להסתיים פתאום? איך נשארתי ככה לבד? הרי שקעתי בו, והתחברתי, ובכיתי ושמחתי עם הדמויות שלו. והוא היה לי עולם שלם, ועיר מקלט. ונתתי את הזמן שלי, ואת המחשבות שלי לו. ופתאום הוא נגמר. ואני לא יודעת מה יקרה לו עכשיו. לאן ממשיכים.
לאן הולכים הדמויות כשהספרים נגמרים?
אבל עדין, בתוך הריקנות הזאת, וגם קצת מתוכה, אני עוצרת, וזוכרת, וחורטת על הלב את הדברים החשובים. ובסוף, בסוף אני משלימה עם האובדן והולכת לחפש לי את הספר הבא.
