שכחת להגיד לי תודה הוא אמר. ואני, שוכבת לצידו על המיטה, עם הראש על הכתף החמה שלו, נושמת אותו ומנסה להפסיק לבכות, מנסה להירגע. הוא בטח צוחק חשבתי, מרימה את הראש בתדהמה. גמרת, לא? הוא השיב למבט הנדהם שלי. אפילו כמה פעמים אם אני לא טועה. וחוץ מזה. את צריכה להגיד תודה כשהבעלים משתמש בך כלבה.
הגעתי אליו מאוחר, אחרי יום ארוך מדי. וקצת אחרי שהתמקמתי במקום שלי, על הרצפה בין הרגליים שלו, מצאתי את עצמי לוחשת לו פתאום, בעלים, אפשר בבקשה ללכת לישון? את עייפה כלבה? הוא שאל עם חיוך. ואני רק הנהנתי. חבל, הוא ענה. עוד לא סיימתי להשתמש בך. ורגע אחרי הוא כבר שלח אותי לחכות לו על ארבע ליד המיטה. שכבי על הגב, רגליים מפושקות, הוא פקד עליי. ואני צייתי בלי מחשבה. רגע אחרי הוא כבר רכן מעליי והחל לזיין אותי חזק, ומצאתי את עצמי נמסה תחתיו. רק שאז הוא יצא מתוכי והרחיב לי את הפישוק כדי ליצור לו גישה קלה לתחת שלי, ופתאום נתקפתי בהלה. לא, בבקשה בעלים, לחשתי לו. אני כל כך עייפה. של מי החורים שלך? הוא שאל בקול תקיף. שלך בעלים. אבל.. ומה התפקיד שלך. לשרת אותך בעלים.. אבל.. בבקשה בעלים. לא הלילה. רק שהוא מבחינתו כבר סיים את השיחה. הידיים שלו החזיקו את הידיים שלי חזק מעל הראש והוא ייצב את עצמו כדי לחדור אליי. ואני מצאתי את עצמי כמו תולעת, מתפתלת תחתיו. מנסה להרגיע את עצמי, להיות מה שאני צריכה, אבל לא יכולה. כל פעם, רגע לפני שהוא חדר אליי ההזזתי את האגן בתנועה מהירה, בורחת ממנו. זה לא יעזור לך הוא אמר, וסובב אותי על הבטן בתנועה חדה. ואני המשכתי למלמל. לא, בבקשה. בבקשה בעלים. ותוך כדי נאבקתי לברוח ממנו, מהמשקל שלו עליי, מהאחיזה המשתקת. עד שהוא החליט שנמאס לו וסובב לי את היד בתנועה חדה כלפי מעלה מחזיק אותה ככה שכל תנועה קטנה שלחה לי זרמי כאב ביד. ואז הוא תפס גם את היד השנייה ונראה שהבנתי שאין לי איך לברוח יותר. נכנעתי. ורגע אחרי הוא כבר היה בתוכי, מזיין אותי חזק. ופחות מרגע אחרי, בזמן שאני מיבבת תחתיו, כבר האגן שלי החל לזוז לקראתו, כאילו מבקש שיכנס עמוק יותר. תגמרי הוא אמר לי אחרי כמה דקות. אבל אני לא רוצה חשבתי. רק שאולי המוח עוד נלחם, אבל הגוף שלי מזמן נכנע לו, והרגשתי את עצמי מתפוצצת תחתיו. יפה כלבה. עכשיו שוב, הוא אמר.
לא אמרת לי תודה. הוא זרק לי. והראש שלי הסתחרר ממחשבה. כי אמרתי לא, כי לא רציתי, וכי הרגשתי אחרי מרחפת באוויר, רגועה ושמחה. אם הייתי מוותר לך לא היית באמת כלבה שלי, נכון כלבה? נכון בעלים.
תודה.
